"הגננת אמרה שלא נביא יותר את הבן שלנו": לילדי החינוך המיוחד אין מסגרת

עשרות שאובחנו כנדרשים ל"גן תקשורתי" יושבים בבית ללא פתרון. כך גם בנו של א', שאביו טוען כי אבחון מאוחר הוביל למצבו. משרד החינוך: "טענה משוללת ביסוס"

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
גן ילדים, צילום אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה
גן ילדים, צילום אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: מוטי לבטון

רפאל בן הארבע אובחן כי הוא על נמצא הספקטרום האוטיסטי עוד כשמשפחתו התגוררה בחו"ל. הוריו חזרו לארץ בחודש אוקטובר והחלו בתהליך הקליטה בישראל. רפאל אובחן מחדש ורק אז נאמר להוריו שבשל אי זמינות של גן תקשורתי בעירו ובסביבה, הוא יוכל להיכנס למסגרת חינוכית רק בחודש ספטמבר.

אביו, איבן זאודברג, סיפר למעריב אונליין: "כרגע הוא לא בגן, אין לו קשר לילדים אחרים והוא לא מקבל טיפול אצל קלינאי תקשורת או טיפול התנהגותי, כל היום הוא בבית". לדבריו, "אני בקשר עם כל הגורמים אבל הטענה היא שאין שום מקום לשלב אותו בכל הסביבה. זה אומר שהוא יהיה בבית עוד חודשים ארוכים.

זאודברג הוסיף כי המצב בבית לא פשוט בשל כך: "מאוד קשה לנו. אני התחלתי לעבוד לפני חודשיים אבל אשתי צריכה ללמוד עברית באולפן והיא הפסיקה אתה הלימוד כי לא מצאנו מסגרת לילד. אנחנו מחפשים בייביסיטר אבל זה לא פשוט למצוא כי כששומעים שמדובר בילד שמאובחן על הספקטרום אז מפחדים".

מקרה דומה חווה א', שבנו בן השלוש וחצי היה אמור להיכנס בתחילת השנה לגן תקשורתי, אך בשל חוסר מקום הוא נשלח לגן פרטי. "הוא אובחן בדצמבר והרישום לגנים נעשה עד ספטמבר, הוא נפל בין הכיסאות אז שלחנו אותו לגן פרטי שרשמנו אותו אליו עוד לפני האבחון", כך סיפר א'.

אך גם הגן הפרטי לא היווה פתרון עבור המשפחה של א': "בתחילת החודש הגננת הציבה אולטימטום כי היא לא יודעת איך להתמודד עם הבן שלי ואמרה שאנחנו לא יכולים להמשיך להביא אותו לגן", סיפר א'. באותו הרגע הוא החליט לנסות להפעיל שוב לחץ על העירייה ועל משרד החינוך שהציע פתרון חלקי - הילד יכנס בחודש אפריל לגן רגיל ובו סייעת ובשנת הלימודים הבאה יעבור לגן תקשורתי".

א' מגדיר את הפתרון כ"פלסטר" כיוון שבנו לא יקבל קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק והוא יצטרך לספק לו אותם בנפרד מידי שבוע. בנוסף, גן רגיל פועל עד 14:00, בעוד גן תקשורתי פועל כיום מלא, עד השעה 17:00.

עו"ד עזוז מדגישה כי "המצוקה מאוד גדולה ובכל שנה אנחנו רואים את המספרים גדלים. כ-1,500 ילדים אוטיסטיים מושמים במסגרות לא ייעודיות כי אין מקום בייעודיות. חמור מזה, יש הרבה פעמים שבגלל שאין מקום למסגרות של האוטיסטים מוסיפים עוד תלמידים לבתי הספר שמתפוצצים". בנוסף טוענת עו"ד עזוז כי יש בעיה עם ועדות ההשמה שקובעות את הזכאות של התלמיד לסוג המסגרת של החינוך המיוחד. "אפשר להגיש בקשה לוועדה עד ה-31.3 ומי שיקבל את אותה יהיה זכאי להשמה לא מיידית אלא רק מספטמבר. מה קורה לילדים שמקבלים את האבחון שלהם באפריל או ביולי? הם ימתינו מעל שנה כדי שיקבעו עבורם את המסגרת".

תגיות:
קארין אלהרר
/
אלו"ט
/
חינוך מיוחד
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף