נעם אפטר שירת בצנחנים, ובתום השירות המשיך ללמוד בישיבה. הוא נהרג בהתקפת מחבלים על ישיבת ההסדר בעתניאל. כשפרצו שני מחבלי הג'יהאד האסלאמי למטבח הישיבה והחלו לירות, אפטר מיהר לנעול את דלת ההזזה שהפרידה בין המטבח לחדר האוכל וכך הציל את חבריו הרבים. אפטר היה בן 22 במותו. את המכתב הוא כתב ב־גיל 18 לחברו, אבישי מזרחי.
פסקל אברהמי שירת בסדיר בגדוד 202 של הצנחנים, ובשנת 1985 התגייס לימ"מ בתפקיד לוחם וצלף ביחידה וזכה לעיטור האומץ ועיטור המופת מטעם משטרת ישראל. הוא נהרג מירי מחבלים בגבול ישראל־מצרים, בהיותו בן 49. ב־26 באוקטובר 2008, בעת נסיעה באוטובוס הביתה לירושלים, הוא נרדם ואז התעורר מאחד החלומות בסערת רגשות. בטרם יתפוגגו המראות מזיכרונו, הוא העלה אותם על הכתב בצרפתית. זהו תרגום רשימותיו.
בנימין קרייתי, חניך הפנימייה בכפר הירוק, נפצע בראשו ב־18 ביוני 1982 במהלך פעילות של גדוד הנח"ל בגזרה המזרחית של לבנון. זמן קצר אחרי הפציעה נכנס לתרדמת של כחצי שנה. לאחר ניתוחים מסובכים התעורר והתמודד עם פציעתו עד ל־1993, שבה הידרדר מצבו הבריאותי. הוא יצא לניתוח מוח מסובך בארצות הברית, ואת המכתב (שלאחר מותו ניתנה לו הכותרת "שיר סיום") השאיר על שולחן הארונית שליד מיטתו בבית החולים בסיינט פיטרסברג בארצות הברית בלילה שבין ה־12 ל־13 באוגוסט 1993. בלילה הזה הוא הלך לישון ולא קם. היה בן 30 במותו.
שמואל וויס מחטיבת גולני נהרג בקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. ווייס, ששירת כחובש, יצא תחת אש צולבת לחלץ את חברו שנפגע מאש מחבלים, ואז נפגע בעצמו מירי צלף פלסטיני ונהרג אף הוא, בהיותו בן 19. על מעשהו זה הוענק לו באוקטובר 2002 צל"ש מפקד אוגדה. את המכתב כתב ווייס בסוכות תשס"א ליאיר הורביץ, חבר שהתגייס.
משה מועלם מחטיבת גולני, נהרג באסון המסוקים, בהיותו בן 32. בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כמפקד גדוד רכס עלי־טאהר (רכס הבופור). את המכתב הוא כתב מהבופור לאשתו, ח"כ שולי מועלם־רפאלי, יו"ר סיעת הבית היהודי.
דיויד טורסטון, עורך דין, שירת במילואים בחיל האוויר ביחידה 669. המסוק של צוותו התפוצץ באוויר מטיל של מחבלים בנבטיה שבלבנון, כשהיו במשימת חילוץ פצועים. צוות המסוק נעדר כמה ימים עד שנמצא על פסגת הר בנבטיה. בתקופת הסטאז' שלו עבד טורסטון כדייל באל־על, ואת המכתב כתב בשנת 1981 לרעייתו, לי טורסטון עדני, לפני שטס לדרום אפריקה. הוא היה בן 28 במותו.
יאיר זינר, מחיל התותחנים, שימש בתפקידו האחרון בצה"ל כסגן מפקד אגד ארטילרי. בתרגיל שנערך בלבנון עלה רכבו על מוקש. את המכתב כתב זינר לעצמו בפברואר 1982, ובו פירט רשימת מחשבות והגיגים שהתחבט בהם באותו זמן. המכתב נמצא בין ניירותיו לאחר מותו בגיל 30.
התרעות פיקוד העורף