עיתוי העלאת השלט, כפי שאפשר להבין, ממש לא מקרי. הכסף לפרסום גויס באמצעות מימון המונים, בידי כ־1,000 תומכי הפרויקט הטבעוני ויגן אקטיב של עמותת ויגן פרנדלי, שהצליחו לגייס למען המאבק כ־200 אלף שקלים. שלט החוצות מציג פרה ועגל המנשקים זה את זה בכלוב, ומעליהם הכיתוב "היום הראשון והיום האחרון שלנו ביחד". נוסף על כך, כחלק מהקמפיין, מתנדבי ויגן פרנדלי יחלקו לעוברים ולשבים סמוך לתחנת רכבת השלום ולירידה למחלף השלום "קפה ללא כאב" - קפה עם סויה.
האם שלט החוצות שעלה באיילון בעצם מסמל את החרפת המאבק בתעשיית החלב? האם מעתה סלוגנים דומים ל"בשר זה רצח" ילוו גם את מוצרי החלב? והאם בכלל בתודעה הציבורית צריכת חלב נחשבת יותר הומנית מאשר צריכת בשר?
"מטרת הקמפיין היא לחשוף בפני הציבור את העוולות של תעשיית החלב - הכנסת פרות להריון באופן קבוע, כדי שניתן יהיה לחלוב אותן, תוך הפרדת העגלים מהן ברגע הולדתם והובלתם לשחיטה", מסביר עמרי פז, מייסד עמותת ויגן פרנדלי למען עתיד טבעוני.
לדברי פז, זהו רק קמפיין ראשון מתוך קמפיינים רבים שעתידים להגיע כחלק מהפרויקט החדש של ויגן אקטיב.
פז טוען שבכוחם של הצרכנים להשפיע על הקונצרנים הגדולים של תעשיית החלב. "הקונצרנים האלה מושפעים מהביקוש של הצרכנים", הוא אומר, "ואם אמהות, למשל, לא ירצו לקחת חלק בחטיפה של תינוקות של פרות, אז הביקוש למוצרי חלב ירד. זו המשוואה. בקמפיינים שלנו אנו גם מנסים להראות את כל השפע שיש בתחום של תחליפי החלב. היום יש בארץ למעלה מ־100 תחליפי חלב צמחיים, וכל מה שאמהות צריכות לעשות זה לבחור במוצרים שלא פוגעים והורגים בעלי חיים".
את עמותת ויגן פרנדלי הקים פז בשנת 2012, ואילו ויגן אקטיב - פלטפורמה שמצרפת תומכים שגם תורמים כסף לפרויקטים השונים - הוקמה לפני כשלושה חודשים. "עד עכשיו לא היה לנו תקציב לצאת בקמפיינים כאלה גדולים נגד תעשיית החלב, ואילו מעכשיו כל חודש־חודשיים ייצא קמפיין ארצי בקנה מידה שלא היה עד עכשיו בארץ", הוא אומר. "יהיו שלטי חוצות, קמפיינים ברדיו, בטלוויזיה ובכל מקום. כבר ביום הראשון של הקמפיין באיילון הצלחנו להגיע לחשיפה של שלושה מיליון איש במדיה החברתית ובתקשורת".
"ההתעללות שחיות משק עוברות היא מאוד קשה גם בתעשיית הבשר וגם בתעשיית החלב והביצים", אומרת עו"ד שירה הרצנו, דוברת אנונימוס לזכויות בעלי חיים ופעילה בארגון. "רוב הקורבנות מבחינה מספרית נמצאים בתעשיית הבשר, בעיקר תרנגולים ודגים שמומתים. אבל ההיגיון בהפניית זרקור גם לתעשיית החלב נובע מכך שתעשיית הבשר, גם מי שלא יודע את כל עוצמות ההתעללות בה, יודע שזה בעל חיים מת. ואילו תעשיית החלב מצליחה ליהנות הרבה פעמים מדימוי נקי, פסטורלי וטבעי. אנשים לא יודעים שגם הפרות בתעשיית החלב, אחרי שמסיימים לחלוב אותן עד תום וברגע שהתפוקה שלהן יורדת, הן נשחטות. כמו כן, הפרות האלה עוברות מניפולציות גנטיות, כדי שייתנו כמה שיותר חלב. העטינים שלהן גדלים לממדים לא טבעיים, הן סובלות מדלקות בעטינים וברחם, והרבה פעמים אנשים לא יודעים את זה. הבעיה היא שתעשיית החלב היא מאוד אגרסיבית מבחינת השיווק שלה, יש המון פרסומות בעד החלב, ואפילו באתר של משרד החינוך ב'דינים ומנהגים בחג השבועות' אכילת מאכלי חלב מופיעה כאחד המנהגים המוכרים בחג".
"קל לדבר עם אנשים על בשר, כי זה משהו שיותר מובן להם, אבל דווקא ההתעללות הגדולה היא בתעשיות החלב והביצים, כי זהו סבל מתמשך נפשי ופיזי של בעלי החיים שנמשך שנים", טוענת גלבוע. "בהרצאות במסגרת 'קירות שקופים' אני ושותפי, רועי שפרניק, מדברים על כל התעשיות. אנשים לא יודעים, למשל, שגורסים אפרוחים בתעשיית הביצים, שפרה מוזרעת אלפי פעמים. בסופו של דבר זה הכל עניין של תקציב, ואם היה לנו מספיק תקציב לקמפיינים, הרי שמדינת ישראל הייתה הופכת לטבעונית כבר מזמן. עד לפני שבע שנים גם אני אכלתי הכל, גידלתי את הבנות שלי כאוכלות בשר ולא שאלתי את עצמי שום שאלה. עברתי לטבעונות כשראיתי הפרדת עגל מאמא שלו. תעשיית החלב צרובה לי בנשמה, ואני מהמקום שלי עושה כל מה שאני יכולה כדי לשנות את המצב. אני פונה לצרכנים ואומרת: תפסיקו להיות פראיירים, שוטפים לכם את המוח, גורמים לכם להיות חולים, לא מוסריים. כמו כן, אי אפשר לשכוח שהנזק האקולוגי הגדול ביותר הוא מיליארד וחצי פרות שנמצאות בתעשיית החלב בעולם. הן בעצם הגורם מספר אחת להתחממות הגלובלית ולזיהום הסביבתי. לכן גם לא תראי פרסומות על פירות וירקות, למרות שילדים לא צורכים אותם מספיק. יהיו רק פרסומות על תזונה מן המת ולא על תזונה בריאה. יהיו פרסומות רק ממי שמשלם כסף".