לדברי ד"ר חן קוגל, ראש המכון לרפואה משפטית כיום, שהדוח מציין שהליקויים התרחשו טרם תקופת ניהולו, מציין כי "יש אנשים שדינם נגזר שלא בצדק בגלל חוות דעת שגויות. גם אם בפועל הם לא רצחו, אלא מדובר בהריגה, עדיין זה לא דין צדק. על הפרקליטות לבדוק את המקרים שבהם חוות הדעת של המכון שיחקו תפקיד משמעותי במשפט. מעבר לכך, אנחנו המדינה היחידה בעולם עם מכון אחד בלבד לרפואה משפטית וסובלים ממחסור ברופאים. העובדה הזאת לא תורמת לעבודת המכון".
"אני קורא למשרד הבריאות להקים ועדה שתבדוק תיקים שבהם התגלו פגמים בחוות הדעת ובפרט בתיקים שבהם ההרשעה התבססה על חוות הדעת של המכון כראיה מרכזית או עיקרית", אומר עורך הדין עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי. "לא ניתן להישאר אדישים למול נתוני הדוח, שמעידים שקיים החשש שאנשים הורשעו על יסוד חוות דעת שנפלו בהן פגמים. לכן קיימת למשרד חובה מקצועית, מוסרית ואתית לקיים בחינה שתאשש או תפריך את החששות".
על פי ניב יגודה, "לאורך השנים התפתח קשר לא בריא בין גורמי האכיפה, פרקליטות ומשטרה, לבין גורמים מסוימים במכון לרפואה משפטית, שהוביל לאווירה שאפשרה ועודדה את הרופא להתאים את חוות הדעת למציאות המשפטית שהציגה התביעה. בסופו של דבר ניתן לומר שהדוח מנקה את הפרקליטות והטענה היא כי האחריות של הפרקליטות היא במעטפת השנייה והשלישית בלבד, לעומת הרופאים".
לדבריו, "הדוח אומר שעשרות כתבי אישום הוגשו בלא סמכות, שכן הגשת כתב אישום על פי חוק הינה על בסיס חומר החקירה כולו, בשלמותו". השופט רוזן מתייחס לחלק בדוח, לפיו "הכלל הנוהג הוא שלא לבדוק וכלל לא לבקש מהמכון את תיק העבודה של רופא המכון, משמעה כי החלטה אם להגיש כתב אישום עלולה להיעשות מבלי שהפרקליט המטפל נחשף לכל חומר החקירה". "הדוח שלי נוקב יותר עבור הפרקליטות", אומר רוזן, וההמלצות הן דרמטיות. אני קורא לשר הבריאות לבדוק את הממצאים".
התרעות פיקוד העורף