"כמעט עשור עבר ואנחנו עדיין זוכרים אותה", סיפרה רכזת הפרויקט מטעם מרכז פרס לשלום וחדשנות, תמי חי-שגיא, בראיון למעריב אונליין. "היו בה אנרגיות, שמחת חיים ומחויבות רבה". מלכא ז"ל השתתפה בקבוצת כדורסל מעורבת של בנות מבית ספרה ומבית ספר מקביל בבית לחם במשך כשנה ובנוסף לכך יצאה עם חברותיה לקבוצה לשבוע ביוון שגם בו עסקו בפעילות ספורטיבית ובפעילות של בניית גשרים בין הצעירות הישראליות לחברותיהן מעבר לגבול "הספורט היווה את השפה המשותפת, אבל אפשר לראות בתמונות שהייתה שם חברות אמיתית", המשיכה חי-שגיא, וסיפרה שבמסגרת הפרויקט הם מתמודדים עם הקונפליקט הישראלי-פלסטיני בלי להסתירו אך מתוך ניסיון להגיע להידברות בין הצדדים.
"המטרה שלנו היא להראות שאין טוב ורע, שאין שחור ולבן בקונפליקט, כל צד מביא את הנראטיב שלו ומקשיב לנראטיב של השני. הרגע הכי משמעותי מגיע בדרך כלל כשכל צד מבין שהצד השני מפחד ממנו, כשהמשתתפים והמשתתפות מבינים, 'רגע הישראלי מפחד ממני?, ולהפך. גם הדס הייתה מחוברת מאוד לפרויקט, אלה שלא מתחברים אליו לא מתמידים בו", טענה חי-שגיא.