ד’ הייתה נואשת. “תעשי מה שאני עשיתי”, הציע לה חבר, “תפתחי בית קפה”. “זה פשוט יותר קל, לפתוח בית קפה שמייצר לעצמו”, אומרת ד’. “פה התנאים שונים: צריך גודל מסוים של חדר, לפי מה שקובעת הרשות המקומית. ואם אנשים באים וקונים גם מאפים שהכנתי, מה אני יכולה לעשות? זה הרבה יותר קל כי אין את כל המדורים שצריך לבנות. קונדיטוריה זה מפחיד. זה מטורף מבחינת עלויות. אדם לא יכול להרשות לעצמו”.
ברשת אפשר למצוא גופים שונים המציעים קורסי יזמות להקמת קונדיטוריה, שירותי ייעוץ לפתיחתן, תוכניות עסקיות ועוד. יניב בן יוסף, מנהל מחלקת הייעוץ במט"י (מרכז טיפוח יזמות) ירושלים, מספר כי מדי חודש מגיעות פניות של שניים־שלושה יזמים המעוניינים לפתוח קונדיטוריה.
"הדרישות מאוד הגיוניות, אבל רק למי שרוצה לפתוח מפעל של 50 עובדים ומעלה. עבור מי שרוצה לפתוח פטיסרי קטן, למשל, אין בהן שום היגיון".
"תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים לייצור מזון) קובעות את הדרישות לגבי עסקי מזון כולל לגבי מאפיית עוגות. לפיכך, במסגרת רישוי קונדיטוריות נבדקת עמידה בדרישות אלו על ידי שירות המזון, אשר מפקח על עסקים לייצור מזון (גדולים וקטנים), כגון קונדיטוריות המקבלות חומרי גלם (קמח, רכיבי מזון, תוספי מזון) ומעבדות אותם למוצרי מזון סופיים (כגון עוגות)".