חלק מהעובדים מאוד לא מרוצים מהמצב. “אין תנאים בסיסיים לעבודה עיתונאית. בשביל מה כל המעבר הזה למודיעין?", שואלת תחקירנית. “למה לא להיכנס לבניין ברוממה וכשהבניין בכנפי נשרים יהיה מוכן, לעבור לשם? הוציאו סכומי עתק על מוניות והסעות והדפיסו כרטיסי ביקור, למה זה טוב?".
עובדים אחרים, לעומת זאת, טוענים כי כך המצב כמעט בכל כלי התקשורת: “זו סתם בכיינות. אנחנו בהקמה, יש קשיים. מי שופך כסף ואיפה? מדקדקים איתנו על דקות עבודה, מוודאים שנעשה משמרות ארוכות, לא משחקים משחקים", אומר אחד העובדים.
"הילד הזה חטף הרבה מכות בהיותו ולד, ולכן שיפוט של התוצאה הראשונית בלי לקחת בחשבון את כל ההיסטוריה של פעולות תג המחיר שביצעו בתאגיד ובחוק יחטא למציאות. הבעיות נובעות מכל מיני דברים חיצוניים: תקנים ומגבלות תקציביות".
“חופרים עמוק: עונה חדשה לתוכנית ‘החפרנים'", בישר לאחרונה כיתוב בתוכנית “חמש מקורי", שהחליפה את “ערב חדש" המיתולוגית. בשביל להבין איך קורה שתוכנית של החינוכית מקודמת בתאגיד, צריך לדעת שהחוק קובע שמרגע שהתאגיד עולה לאוויר, החינוכית מפסיקה לשדר אקטואליה. זו הסיבה כידוע לירידתה של “ערב חדש". בד בבד, תיקון מספר 4 בחוק השידור הציבורי הישראלי מציין שלתקופה של שנתיים יהיו הפקות חוץ של אקטואליה שהוצאו למכרזים, בטענה שהתאגיד אינו ערוך לכך בעצמו. הן את “החפרנים" והן את “חמש מקורי" מפיק גיא וסרמן. חברת ההפקות: אולפני הרצליה.
עו"ד מן: "כל הרעיון של הוצאת תוכני האקטואליה מהתאגיד היה רע מאוד. מי שדחף לזה בזמנו היה שלמה פילבר, ובתיקון האחרון הוא התחרט. זה יוצר קונפליקטים מאוד לא בריאים של גורמי חוץ שמעורבים בהפקות. אנחנו רואים את הקונפליקטים האלה גם עם שירותים אחרים שמסופקים לתאגיד, על ידי יועצים וספקים שלפעמים מייצגים מתחרים שלו. שידור ציבורי הוא מקום מאוד רגיש. בחדשות צריך להיזהר פי עשרה".
בתאגיד אומרים: “כגוף שידור חדש שעלה לאוויר רק לפני כחודשיים ומשדר בשלוש פלטפורמות, אנחנו מתייחסים לשידורים כאל שידורי ניסיון. פירוש הדבר שאנו בוחנים את עצמנו כל הזמן, מתאימים ומשנים תוך כדי תנועה, כך שייתכנו שינויים במהלך תקופת ההרצה. נתוני החשיפה בטלוויזיה מצביעים על יציבות, שמירה על הקהל הקיים ואף חשיפה לקהלים חדשים".
אי אפשר לדבר על התאגיד בלי להתייחס למתרחש ב–88FM. גם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת כבר נכנסה לתמונה, עם דיון בנוכחות נציגי משרד התרבות והספורט, אמ"י, אקו"ם, אשכולות ונציגי התאגיד. בישיבה שנערכה לאחרונה פנה יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי, אל נציגי התאגיד בדרישה לנהוג בשקיפות ולחשוף את שיטת העריכה בתחנות המוזיקה: “זה משאב ציבורי. אני מאמין שיש כאן קו מערכתי נוקשה ואנחנו מבקשים לדעת מה השיטה".
האווירה קשה. שדרנים ועורכים מסתובבים עם בטן מלאה על ההנחיות החדשות שמורות להם “לצמצם מלל בשעות הפריים טיים ולתת למוזיקה לדבר".
זמן קצר לאחר פגישתנו, גליק וחבריו התבשרו כי נוכו 48% מהכספים שהיו זכאים להם כחוק אחרי הפיטורים. עד 8 באוגוסט, אז יסיים מפרק הרשות את עבודתו, בודדים מאיישים את מה שהיה מעצמה ופורק. אולי, אם יישאר להם כוח, הם ייצאו שוב לרחובות להפגין. אם להאמין ל–250 חברי קבוצת הוואטסאפ, זה יקרה. האם זה יעזור? לא בטוח.
'מעריב' בוחר לפרסם אוסף של טענות שקריות, חצאי אמיתות והשמצות חסרות כל בסיס שמצוטטות מגורמים עלומים. בגוף שבו מאות עובדים, שהצליח לעלות לשידור בשלוש פלטפורמות, אחרי ניסיונות רבים לחבל בהקמתו, יהיו תמיד כמה אנשים שלא מצאו את מקומם ומוכנים להשמיץ ולפגוע.
“מבדיקה שביצענו עולה כי מספר ההשמעות של המוזיקה הישראלית נשאר זהה מבחינת האחוזים. מבחינה כמותית, ב'כאן 88' הושמעו אף יותר שירים ישראליים בפועל מאשר בתקופה המקבילה בשנה שעברה".
התרעות פיקוד העורף