"בשבת האחרונה ישבתי איתו שעות. הנחמה היחידה שהייתה לו הייתה כשיחק שש־בש, כשהוא ישוב בכיסא גלגלים, מתאמץ להפעיל את ידו ולנצח את בנו גילי, את בנו יוני, את החבר גלזר ואותי. בשבת האחרונה קרעתי אותו 5-0, ואז הוא חייך חיוך ממזרי, ובעינו האחת שרואה היה ניצוץ. הוא אמר: "אני יודע שתכתוב עלי כשאמות. אל תכתוב שהפסדתי 5-0, שלא יהיו לי פאדיחות". אז אני כותב עכשיו שניצחתי 3-2".
"הוא חזר למיטה. אחזתי בידו, נישקתי את מצחו ונחנקתי מדמעות. עד אותו רגע הייתי בטוח שיהיו לי כוחות להתלוות אליו לנסיעת המוות לשווייץ, אבל הבנתי שלא אוכל לעמוד בזה. ביום שני בלילה צלצלתי למזולה, שישבה ליד מיטתו של אהובה שנרדם, ושאלתי אם חל שינוי. היא אמרה שלא. בבכי תמרורים שאלה איך תיפרד ממנו, ואז יצא לה שיבוש של ארץ היעד כשצעקה: "אני ארצח את אלה שלוקחים את עזרא לאושוויץ".
"גם עכשיו אני דומע. מקווה שהטלפון יצלצל ואקבל את ההודעה שעזרא החליט למשוך עוד קצת וביטל את הנסיעה. אם זה יקרה, אני נודר נדר שאשמור שבת, אשים תפילין, אצום ביום כיפור ואפסיק לאכול טריפה ושרצים. וגם אפסיד 10-0 אם עזרא יחזור לשחק איתי שש–בש בשבת הקרובה". כאמור, מרמלשטיין נפטר במהלך הערב.
התרעות פיקוד העורף