"מגיעים לבי"ס אחרי לילה ברחוב": כיצד מטפלים בתופעת הזנות בקטינים?

הנתונים מבהילים: אלפי ילדים מנוצלים מינית מידי יום, לעיתים אפילו בידי הוריהם. מי נלחם למיגור המעשים וכיצד ניתן למנוע אותם?

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
זנות
זנות | צילום: רויטרס
3
גלריה
ח"כ יפעת שאשא ביטון. צילום: אסף בר-שי
ח"כ יפעת שאשא ביטון. צילום: אסף בר-שי | ח"כ יפעת שאשא ביטון. צילום: אסף בר-שי

ח"כ לביא מוסיפה ומספרת שבאחד הסיורים האחרונים שערכה, "הצעירים הראו לי איך יש להם קבוצות וואטסאפ של לקוחות".

"כל הטכנולוגיה הזו, שהייתה אמורה להביא טוב לעולם, גם מקשה מאוד על המעקב והזיהוי", היא אומרת. "כיום זנות היא על כף היד. הכל בטלפון היום".

ח"כ עליזה לביא. צילום: פלאש 90
ח"כ עליזה לביא. צילום: פלאש 90 | ח"כ עליזה לביא. צילום: פלאש 90

"קודם כל, שיידלקו כמה נורות אדומות. יש ילדים וילדות שהם בסיכון גבוה ונמצאים במערכות הפורמליות, ואף אחד לא יודע מזה. יש להם דרך לאותת את זה, וצריך לדעת לקרוא. בדרך כלל מגיעים לזנות ילדים שסבלו מאלימות פיזית, מינית או רגשית בעיקר בילדות המוקדמת, משהו שגרם להם להרגיש חוויה של דחייה או חוסר ערך. ואם יודעים לקרוא את הסימנים האלה מוקדם, אפשר אולי לעצור את ההידרדרות. בנוסף, לא לפחד לדבר על זנות בקרב קטינים. צריך לדבר על זה בכל פלטפורמה אפשרית, פורמלית או לא פורמלית - בבתי ספר, בתנועות נוער, בכל מיני קבוצות, חוגים ומקומות שבהם בני נוער נמצאים אחר הצהריים. כמו כן, אין תחליף להורים שמעורבים בחיי ילדיהם. ככל שהיחסים יהיו פתוחים עם ההורים, בני הנוער ירגישו יותר בנוח לשתף אותם בבעיות שלהם".

תגיות:
זנות
/
ניצול מיני
/
קטינים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף