"בכיתי ישר. חשבתי שאני בסרט, ועדיין אני מרגישה שאני צופה באיזה סרט. לא הצלחתי לישון, לא אכלתי".
"לעולם לא נוכל להשלים את מה שהיה, אבל אנחנו מתחילות עכשיו דרך חדשה. כאמור, מאוד כואב לי שההורים המקסימים שלי פספסו את ורדה".
"כבר לא האמנתי, אבל אמרתי שצריך לעשות השתדלות. אני עדיין לא מעכלת את מה שקרה. גם זו טראומה, אבל הפעם לטובה".