הערב (שלישי), יחול התאריך העברי ט"ו בשבט, המוכר כראש השנה לאילנות. ביום זה אין איסורים מיוחדים, אך נהוג להרבות באכילת פירות ובמיוחד באכילת שבעת המינים (חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר) או בדברים העשויים מהם. מינים אלו נחשבים לכאלו שנשתבחה בהם ארץ ישראל, מכיוון שהם מוזכרים בפסוק בספר דברים המתאר את היתרונות החקלאיים הקיימים בארץ ישראל.
המנהג לאכול פירות יבשים דווקא, נובע ככל הנראה מהעובדה שליהודים בארצות השונות בחו"ל לא הייתה דרך אחרת להשיג פירות טריים מארץ ישראל לכבוד ט"ו בשבט, לכן נאלצו להסתפק בפירות המיובשים.
חלק מהאנשים נוהגים ביום זה לשבת לארוחה חגיגית ואף לומר "סדר ט"ו בשבט", על משקל סדר פסח הנערך בניסן. ליום זה אף משמעויות רבות מבחינת עניינים הלכתיים הנוגעים לחקלאות בארץ ישראל. בימיה הראשונים של הציונות בסוף המאה ה-19 החל להשתרש המנהג של נטיעת עצים ביום זה והוא נמשך עד היום ונעשה במוסדות חינוך רבים.
מה מחזיק אדם שהחיים שלו בהווה קשים ומרים? מה נותן לו את הכוח להמשיך הלאה? העבר והעתיד - זיכרונות העבר והחלומות על העתיד. כמו באדם פרטי כך באומה כללית, העבר והעתיד נותנים לה את הכוח לחיות בהווה ולשאוף להוביל אותו אל העתיד המאושר.