פגישה מקרית עם יצחק נבון, ראש המחלקה הערבית של המודיעין, מגלגלת אותו אל קריירת חיים מודיעינית. "הוא היה בקשר עם הערבים מחברון, מעין כרם ומרמאללה", אמר הנשיא החמישי בסרט "מושל שושן" (תסריט, בימוי ועריכה: גבריאל ושלר). "היה לו מודיע פה ומודיע שם והיה מסור מאוד לנושא". לאחר קורס מ"כים, נמרודי התמנה למרכז המודיעיני של כפרי הערבים באזור ירושלים. ב־1947 הצטרף לפלמ"ח, עשה קורס קצינים בג'וערה ונחת ביחידת המסתערבים "השחר", פרי חזונו של יגאל אלון. כקמב"ץ ותוך סכנת נפשות, הוא שותף להברחת יהודים מסוריה ומלבנון לארץ. הדחף להביא עולים יחזור וידבק בו כ־40 שנה אחר כך, כשייפתחו שערי ברית המועצות.
באפריל 1965 מאתגר ויצמן את ראש המוסד מאיר עמית: "תביא לי מיג 21". במערב אין יודעים דבר על מטוס הקרב הסובייטי החדיש, והכרתו היא צורך מודיעיני כמעט קיומי, נדבך קריטי בתפיסת ההגנה של המערב. עמית מבקש זמן ומתניע את מבצע יהלום. הוא משגר לשלוחות המוסד ברחבי הגלובוס בקשה משוגעת: "חפשו טייס עיראקי כדי לגייס אותו למבצע".
עופר נמרודי: "ישראל הפכה להיות מעצמה באיראן. באמצעות סולל בונה, למשל, היא בונה את רוב הסכרים והכבישים".
ביולי 1969, לאחר 15 שנים באיראן כנציג המוסד, נספח צה"ל ונציג משרד הביטחון, שב נמרודי עם משפחתו לארץ. הוא משתחרר מצה"ל ושב לאיראן, הפעם כאיש עסקים. בין השאר הוא מוכר לאיראנים מתקנים להתפלת מים.