מחקר שנערך בימים אלו על-ידי פרופ' אסתר בן-יצחק מאוניברסיטת אריאל ופרופ' דיצה צחור מהמרכז לאוטיזם של אלו"ט בביה"ח אסף הרופא, בוחן את השפעתם של גורמים שונים על התפקוד הקוגניטיבי והחברתי של נערים עם אוטיזם במהלך 16-9 שנים שחלפו מאז אובחנו כבעלי אוטיזם. המחקר מצביע על שונות גבוהה ברמות ההישגים והתפקוד הלימודיים והחברתיים בין נערים שונים. כ-70% מהנבדקים פיתחו הפרעת קשב וריכוז וכ-25% מהם פיתחו הפרעת חרדה, ולעומת זאת כ-12% מהנבדקים נמצאו כמי שאינם עונים עוד לקריטריונים של הרצף האוטיסטי.
כמו-כן מצא המחקר כי לצד תפקוד קוגניטיבי גבוה יותר ורמה נמוכה יותר של הפרעה חברתית, אחד הגורמים המנבאים תפקוד גבוה יותר בהמשך החיים הוא אבחון בגיל צעיר יותר. לדברי פרופ' אסתר בן-יצחק, ממצא זה מחזק את הסברה העולה ממחקרים שונים כי לטיפול אינטנסיבי בילדים עם אוטיזם יש תרומה חיונית לשיפור התפקוד שלהם. החוקרות מקוות כי המחקר, שטרם הושלם, יסייע בעתיד לבנות תכנית טיפולית מותאמת אישית עבור כל ילד בהתאם למאפיינים שלו ושל משפחתו ולמאפייני הטיפול המיטבי.
בגילאי בית-הספר היסודי הפערים חמורים לא פחות: על-פי נתוני אלו"ט בחמש השנים הקרובות יש צורך בבניית 25 בתי-ספר חדשים לילדים עם אוטיזם, כאשר ב-15-10 מתוכם יש צורך כבר בשנה הקרובה. בעוד שעל-פי התקן של משרד החינוך בבית-ספר לחינוך מיוחד מיועדים ללמוד 80-60 תלמידים, במציאות ישנם בתי-ספר שמספר התלמידים בהם חורג מתקן זה ובחלקם אף עולה על מאה. כך, לדוגמה, בבית-ספר "יחדיו" בתל אביב לומדים 115 תלמידים, ובבית-ספר "רעים" בבאר שבע לומדים 121 תלמידים.
כתוצאה מהמחסור בבתי-ספר ובכיתות תקשורת, ילדים רבים משובצים רחוק מביתם או במסגרות שאינן מתאימות להם, וחלקם אף נאלצים להישאר בבית עם אחד ההורים ללא פתרון מערכתי. לכך יש להוסיף את המשבר החוזר על עצמו מדי שנה, כאשר תלמידים רבים מקבלים שיבוץ למסגרת רק ברגע האחרון לפני תחילת שנת הלימודים. אי-וודאות זו בעייתית במיוחד מכיוון שתלמידים עם אוטיזם מתקשים במעברים ובשינויים, וזקוקים לתקופת הכנה ארוכה יותר.
על רקע הפערים הקיימים, באלו"ט קוראים לאחרונה למשרד החינוך לבצע סקר צרכים מיידי, לגבש תחזית למועד סגירת הפערים, וכיעד ראשון להגיע למצב בו כל תלמיד עם אוטיזם יודע לאיזו מסגרת הוא משובץ לפחות חודש לפני תחילת השנה.
התרעות פיקוד העורף