לקראת כניסת השבת, להלן זמני הכניסה והיציאה של יום המנוחה ברחבי הארץ:
אך ישנה מצווה אחת, מסביר ר' משה פיינשטיין, שאילו התורה לא הייתה מצווה עליה לא היה אדם בעולם מעלה בדעתו טעם כלשהו לקיומה, גם אם היה רוצה בכך. וזו מצוות שמיטה.
מצווה זו אינה מתיישבת בשכל האנושי. איזו תועלת יש בה, מהי תכליתה? הלא ההיגיון מורה על כיוון שונה לגמרי. שש שנים עמל האדם, מעבד את שדהו, חורש וזורע וסוף־סוף הוא רואה פרי בעמלו וקוצר ברינה את מה שזרע בדמעה. לפתע מגיעה השנה השביעית ובבת אחת הוא מניח את שדהו ואת הקרקע לנפשה. אינו זורע ואינו חורש, היא עומדת זנוחה ומעלה קמשונים ועשבים שוטים.
ברור שאם אדם אכן מקיים את מצוות שמיטה כהלכתה, אין זה משום שהוא מבין את טעמה אלא אך ורק משום שה' ציווה אותו לכך. ה' ציווה והאדם מקיים את רצונו ללא כל עירוב של ההיגיון האנושי.
לכן הדגישה התורה דווקא במצוות שמיטה את העובדה שהיא נאמרה בסיני, לומר לנו שהסיבה היחידה שאנו מקיימים אותה היא משום שנצטווינו עליה בסיני ולא משום איזה שיקול או טעם אחר. כך עלינו לקיים את כל מצוות התורה, גם אותן מצוות שיש בהשגתנו להבין טעמן - או שכך נדמה לנו - אך ורק משום שכך ציוותה התורה.
בניגוד לתורה שהיא נצחית, השכל האנושי מושפע מסביבתו ומשינויי תובנות החולפות במהירות כחלוף הענן. מה שנכון ומוסרי היום יכול להתהפך מחר ולהיות לא נכון ולא ערכי. לא ניתן לסמוך על דעתנו המשוחדת בהשפעת גורמים שונים וחולפים, רצונות ויצרים. אנו עם הנצח כי אנו עם התורה, שאותה קיבלנו בסיני והיא לעד לא תהא מוחלפת.