המלך פחד לתת מלבוש יקר, נתן לאומן מלבוש פשוט וקרעו לגזרים. האומן אכן תיקן את הבגד, ולא נודע כי היה קרוע. לכן, סיכם המלך, בגד זה כה יקר בעיניו.
הנמשל ברור: שמח הקב"ה על בעל תשובה אשר תיקן את נפשו הקרועה יותר מעל נפשותיהם של צדיקים. "והשיב את אשמו", את חטאיו הפך ל"ראשו" - לחכם שעיניו בראשו.