שיעור המתלוננים הגבוה ביותר היה במחוזות המרכז ותל אביב – 46%. במחוז דרום התלוננו 17%, בחיפה והצפון – 33%, בירושלים – 12% וביו"ש – 2%. 43.8% מנושאי תלונות נמצאו מוצדקים, או שעניינם בא על תיקונות וב-32.8% מהתלונות שבוררו עד תום, נמצא שהתלונה מוצדקת. מספר התלונות הגבוה ביותר הוגש נגד המוסד לביטוח לאומי – 979. נגד דואר ישראל הוגשו 897 תלונות, משטרת ישראל – 589, רשות האוכלוסין וההגירה – 519, משרד התחבורה – 509, משרד המשפטים – 410, משרד החינוך – 397, משרד הבינוי והשיכון – 393, משרד הבריאות – 376 ורשות המיסים – 332.
תלונות רבות היו גם אי קבלת דברי דואר. באחד המקרים, מתלונן טען שמחלק הדואר השליך בחצר ביתו דבר דואר שנשלח אליו, במקום להניחו בתיבת המכתבים. לדבריו, בחצר שוכן כלב, שלעס את האריזה וגרם נזק לדבר הדואר וחמור, מכך, הדבר היה עלול לגרום לחנק של הכלב או לפגיעה בבריאותו.
עוד עולה מהדו"ח המקיף, כי שלושה מתלוננים לקויי ראייה פנו לנציבות והלינו על כך שפוטרו מהמפעלים המוגנים בהם עבדו, מאחר שהגיעו לגיל פרישה.
מתלונן נוסף שהגיש לשירות לעיוור במשרד הרווחה בקשה לקבלת תעודת עיוור, לא זומן לבדיקה במשך כמה חודשים וזאת, מאחר שהוא לא ציין בבקשה את מספר הטלפון שלו. אף אחד בשירות לא טרח ליצור איתו קשר. בעקבות תלונתו הוא קיבל זימון לבדיקה. בדו"ח גם נמתחת ביקורת על התמשכות הטיפול בבקשות שהוגשו לטיפול באגף השיקום במשרד הביטחון. "אגף השיקום טען, כי העיכובים נגרמו מעומס עבודה כבד והנציבות העירה לו, כי אין בעומס העבודה כדי להצדיק היעדר פעולה לשיפור תהליכי העבודה", הבהיר שפירא.