"אמא שלי הייתה קוראת לי בשם העברי ורק שגדלתי קראה לי בשם הערבי ובו היא רשמה אותי בתעודת זהות. כולם מכירים אותי בשם זה. אמא שלי יהודיה וסבתא שלי פולנייה הייתה בשואה והרגו את האחים שלה ואת ההורים שלה והיא התחבאה מתחת למיטה ונשארה לבד. אמא שלי אמרה לי שאני יהודי ואני אוהב את היהודים ואת המדינה ורוצה לחזור לדת רק לא ידעתי איך". כך פותח אברהם (שם בדוי) את סיפור חזרתו ליהדות בגיל 50 אחרי שנים שגדל כערבי נוצרי ביישוב בצפון.
"הם יאהבו אותי. בכותל בלי שהכירו אותי, אפילו שידעו שאני נוצרי, היו הרבה אנשים ששמחו. הרגשתי משפחה חמה. אני אוהב את הדת היהודית יותר מהנצרות, מכל דבר בעולם, זאת הדת שלי. מבסוט לאללה שחזרתי לדת שלי. שנים רציתי לחזור. אמא שלי, אחרי שהלכתי לכותל, נישקה אותי ואמרה 'זה המקום הנכון, אתה צריך להיות כאן ולא שם".
התרעות פיקוד העורף