חלה בעכברת בימי קום המדינה: "טיפלו בתרופה שהיו מזריקים לפרות"

"התסמינים של המחלה הם חום גבוה בצורה בלתי רגילה, עם עלייה מאוד מהירה בחום", אמר כהן. "תוך שעה זה יכול להגיע מ-38 ל-41.5, עם צמרמורות איומות. הראש מתפוצץ. היה גם מקרה או שניים של אנשים שמתו מהמחלה. אחד מהם היה דוד שלי, שנפטר בקיבוץ עין החורש, לאחר שקיבל טיפול לא נכון בעכברת. נתנו לו סולבס שהייתה מוכרת כמורידה חום, אבל בפועל לא עזרה כנגד החיידק של העכברת".

"אבא שלי היה אחד החולים הראשונים ברשפון בשנות ה-50", סיפר כהן. "למעשה, הרופא של היישוב, ד"ר גרנר כהן, ביחד עם הווטרינר, החליטו לעשות על אבא שלי את הניסוי להורדת החום באמצעות פניצילין, שהייתה תרופה מאוד חדשה. אלו היו ההזרקות הראשונות שבוצעו לבני אדם".

"כשהיה עולה לפרות החום או שהן היו מקבלות איזשוהי דלקת ונפצעות, היה מותר להזריק להן פניצילין, אך התרופה לא הייתה מותרת לשימוש על בני אדם. הרופא שלנו, ד"ר גרנר כהן, היה אש דעתן מאוד וקרא המון מאמרים רפואיים. הוא ידע שלבעלי חיים מותר כבר להזריק פניצילין. הוא ידע שפניצילין מוריד חום. הוא אמר, אם סולבס שהיה מוכר כמוריד חום לא עובד, אז ננסה פניצילין. לא היה פניצילין זמין להזרקה לבני אדם, אז הוא קרא לווטרינר וביקש ממנו פניצילין שמזריקים לפרה. הוא ביקש ממנו שייתן לו לנסות להזריק לאבא שלי פניצילין. המנה של פניצילין לפרה מותאמת למשקל של 550 קילו, אז חילקו את המנה לשמונה חלקים".

התושב הוותיק סיפר על ביצוע הניסוי הנועז: "המזרק היה מזרק לבקר, עם מחט בגודל שקשה לטהר. הזריקו לאבא שלי שליש משמינית המנה של הפרות, ואחרי כל זריקה הרופא נתן לו לשתות קפה טורקי שחור כדי להמריץ את לחץ הדם. אחרי הבדיקה הראשונה, החום ירד ל-36. לאחר הזריקה הבאה הוא כבר ירד ולא חזר יותר".

"אני זוכר שיצאתי לפזר אוכל לתרנגולות, ופתאום התחלתי להרגיש צמרמורות. חזרתי הביתה, מדדתי חום והיה לי 40 מעלות. היו לי צמרמורות וקפאתי מקור אפילו שהיה חודש יולי. אמא שלי רצה לרופא של המושב, והוא אמר לה עוד בחוץ שזה עכברת והוא נותן לי פניצילין. הוא הזריק לי פניצילין וכעבור כמה שעות ירד לי החום. צריך לומר, אגב, שאז לא היו משתמשים הרבה באנטיביוטיקה, כך שזה השפיע הרבה יותר מהר מאשר היום".