"אני בזירה", ממשיך אזריה, "אחרי שלקחו את הרוצחים בא אליי טום המ"פ ואומר לי 'תרים את המוח של המחבל שיהיה לך בהצלחה', שמתי שני זוגות כפפות באתי להרים אותו עם מקל. לא הצליח. נפל לי. ואז באתי עם קרטון של משלוח מנות וצעקו לי אנשי זק"א מה אתה עושה זה לא התפקיד שלך זה התפקיד שלנו. אמרו לי ששפירא המג"ד רצה לדבר איתי. סיפרתי לו על הסכנות, ספרתי לו על רצף ההשתלשלות של האירועים. הוא בא ואמר לי 'אתה שקרן, אתה שקרן, אני לא מאמין לך, אם חשבת שהסכין קרובה למה לא בעטת בה".
אזריה ממשיך ומספר מה התרחש לאחר המשפט אצל מח"ט החטיבה, גיא חזות. "בלשים לקחו אותי והתייחסו אליי כמו לאויב. אני יושב באוטו, שיא החום. אני מבקש מהבלש 'בוא צא איתי, אני אקנה מים אני רוצה לשתות'. אחרי עשרים דקות שאני בתוך האוטו הוא חוזר הביא לי כוס מים ואז היה לי חם נשכבתי אחורה על הכסא. הבלש מתחיל לצעוק עליי 'תשב זקוף'. אז לקחו אותי בלשים אחרים ממצ"ח באר שבע. לקחו אותי למחנה נתן ושם התחילה החקירה".
אזריה המשיך והתייחס לדברים שנאמרו על ידי שר הביטחון דאז, בוגי יעלון. "זרק אותי לכלבים זה סכין בגב. כמה סכינים בגב. אף אחד לא ינסה להיכנס לשיקול דעת שלי של לוחם בשטח עוין. אני יודע שפעלתי כמו שצריך לנטרל סכנה מיידית וממשית. ביום הראשון בטירונות מלמדים אותך יש ספק, אין ספק. מי שהתבהם וסרח זה אותם אנשים שפתחו את הפה ודיברו בלי לדעת, בלי להבין".