בנוסף לכך, בשב"כ ציינו כי מרבית התחקורים וסירובי הכניסה בגבולות עסקו בטרור וריגול, ומיעוטם בפעילות שמאל קיצונית, כאשר רק 17 מתוך 277 מניעות כניסה בשנת 2017, היו מהסיבה האחרונה. גם בנוגע לשבעת המעוכבים השנה, שבעקבותיהם פנתה האגודה לזכויות האזרח לזילבר, קבעו במשרד המשפטים ובשב"כ כי העיכוב היה כדין, אך חודדו הנהלים בנוגע, ונועדו למנוע פעילות בלתי חוקית, והם לא נועדו כדי למנוע פעילות מחאה.
עם זאת, סוכם עם השב"כ כי הנהלים בנושא ירועננו בפני הגורמים הרלוונטיים באופן שיבטיח את האיזון הנדרש בין הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות לבין האינטרס הביטחוני והחשיבות למניעת היווצרותו של "אפקט מצנן" בהיבטי חירויות הפרט, פעילות חופשית של החברה האזרחית בישראל ושל גורמי התקשורת לסוגיה.
היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, אמר בתגובה לתשובת השב"כ בנוגע לעיכוב פעילים פוליטיים ופעילים חברתיים במעברי הגבול, כי "מדובר באחד המסמכים המבישים והמסוכנים ביותר שיצאו מאחת מרשויות המדינה. השב"כ, במטרה לעקוף את ההגבלות שהטיל בג"ץ בנוגע לשיחות אזהרה, החליט להגדיר פעילים אלה כלא פחות מחשודים במעשי טרור או אלימות על רקע לאומני. מתברר, כי השב"כ סבור שהשתתפות בהפגנה או בסיור בגדה הם סכנה קיומית למדינת ישראל. במקום שהיועמ"ש יזעק למשמע דברים אלה, הוא מאמץ אותם".
עו"ד יקיר הוסיף, כי המקרה היחיד שבו מודים בשב"כ בטעות הוא במקרה של פיטר ביינרט. "כנראה רק כשמדובר ברדיפה פוליטית של עיתונאי אמריקאי, שמסוגל לגרום לישראל נזק תדמיתי, מישהו מוכן להגיד טעינו. זה רק מוכיח את הטענה שמדובר ברדיפה פוליטית, שנועדה לאיים על מבקרי הכיבוש בתוך ישראל ומחוצה לה".
התרעות פיקוד העורף