"לא, אני לא אומרת את זה".
"לא, אני לא אומרת את זה. אמרתי שמהנתונים שלנו אי אפשר להסיק לגבי קשר. העודף בתחלואה בחיפה יכול לנבוע משורה של גורמים, וזיהום האוויר בהחלט יכול להיות אחד מהם, אבל..."
"סליחה, אני לא מעוניינת להמשיך. אני לא מצליחה לסיים משפט, זה מאוד לא תרבותי".
"אני מבינה, אבל אין לי שום דבר לא בעד זיהום האוויר בחיפה ולא נגדו".
"אמרתי נגד או בעד. לא פירשת אותי נכון".
"אני לא מעוניינת להמשיך את השיחה" (ניתוק).
בסיום השיחה אמרה לאה לשי כי הגזים בתגובתו. שי לעומתה חשב אחרת: "אני הגזמתי? באה האישה הזו, בכירה במשרד הבריאות, ואומרת לנו שאנחנו מטומטמים. לא מעניין אותה זיהום האוויר? איך היא אומרת משפט כזה? גם אם היית שואלת אותה שאלות מהותיות יותר היית מקבלת שקרים וחירטוטים וזריית חול בעיניים".