"מידי יום אנו חווים רכבת עמוסה מאוד. לאורך הדרך, אנשים מבוגרים ונשים בהריון נדרשים לעמוד כי אין מקומות ישיבה פנויים ומכיוון שיש עומס במסדרונות אין לנו את היכולת להגיע אפילו לשירותים. המזגנים לא מצליחים להתמודד עם כמות האנשים הגדולה. התחושה היא של קופסת סרדינים אחת גדולה, אין מקום אפילו להניח את התיק על הרצפה. לעיתים קרובות הרכבת מגיעה אל הרציף ומרוב שהקרון מלא אי אפשר להיכנס אליה".
"מעבר לכך", הוסיפה, "הרכבת כבר אינה רכבת ישירה. לכן, אנו נדרשים גם לזמני המתנה ארוכים במהלך החלפת הרכבות. אם לא אשתמש בתחבורה הציבורית, אזדקק לרכב ואאלץ לעמוד בפקקים ארוכים, מבלי לציין אפילו את העלויות נלוות".
לשיחה הצטרף מעוז ינון, מפעיל עמוד הפייסבוק 'בארכבת': "פרויקט הרכבת לירושלים נמשך כבר 17 שנים. לא רק ששכחו להזמין קרונות, כשאנחנו מבררים מתי הם יגיעו אנחנו מגלים שהם כנראה בכלל לא הוזמנו. אנחנו לא נוסעים מפונקים, אלא נוסעים שנמצאים בסכנה, כי על רכבת שאמורה להכיל 800 בני אדם בלבד עולים 1,600 נוסעים. במקרה של בלמים שיעלו באש, תופעה שמתרחשת לעיתים קרובות, אנחנו נדרוס אחד את השני. וזה מבלי לדבר על הנכים והקשישים שנפגעים מהצפיפות".
"לאחרונה החלטנו לצאת בקמפיין גיוס המונים על מנת להחזיר את הרכבות בצפון. אנחנו קוראים לציבור לסייע לנו עם מימון הקמפיין כדי שנוכל לפנות לבג"ץ על מנת להחזיר את הרכבות. הרכבת לירושלים נוסעת ריקה לעת עתה. ניתן להחזיר את הקרונות כבר עכשיו לצפון אך התקבלה כאן החלטה שערורייתית של שר התחבורה והגורמים האחראיים. כשיקרה האסון הבא, אנחנו נדע מי אשם. רכבת ישראל מפקירה את הפריפריה ואנחנו סובלים".
חן בן נון הצטרפה לדבריו וסיכמה: "מדובר באוזלת יד של הממשלה. מתייחסים לתושבי הצפון כאזרחי סוג ב'. חשבו שברגע שיסירו את הקרונות אנחנו לא נפעל ולא נגיב. אנחנו נגיע לתקשורת, נעלה את המודעות, נפגין ונגייס את ההמון הנדרש עד שנחזיר את הרכבת לעבוד כראוי".
רכבת ישראל מסרה בתגובה: "החלטה לקיצור מסלולה של רכבת אחת בקו נהריה התקבלה לצורך הפעלת הקו המהיר, לאחר הצגת כל החלופות האפשריות".