"הן יוכלו לקדם יוזמות שהן ירצו בעזרת הכלים שהן רוכשות בקבוצה, אבל הנושא שהקבוצה תבחר לקדם כקבוצה, אני חושבת שהוא יעסוק במה שייחודי להן. מה שכן, הן ילמדו בהמשך שבדברים מסוימים שווה לחבור למאבקים אחרים ולפעול במשותף, נניח בנושא של הורות ומשפחה, אלה דברים שגם להט"בים סובלים מהם".
"חשוב שכשמעסיקים קוראים קורות חיים שבהם כתוב שאת צריכה משרה נגישה ושאת מסתייעת בכיסא גלגלים, שזה לא ייעצר שם ויפסלו אותך. שיקראו עוד קצת ויראו גם מה את יודעת לעשות. כשחיפשתי להחליף את העבודה שלי, כי המלון נמצא בשיפוצים ואני בחל"ת, גם אצלי זה נעצר כשהבינו שאני צריכה משרה נגישה. אני יכולה לעשות כל עבודה אבל אני צריכה שירותים נגישים ושולחן נמוך. גם קרה לא פעם שהגעתי לראיון עבודה, ואמרו לי בסופו שהלך טוב ושנראה שנוכל לעבוד ביחד, אבל למחרת קיבלתי הודעה שאני לא מתאימה לקריטריונים. זה מאוד מעצבן".
"אני מקווה שיצטרפו אלינו נשים עם עוד מוגבלויות כדי שנוכל לגעת בהרבה חוויות של נשים עם סוגים שונים של אתגרים", מוסיפה סרנסקי. "אני מאמינה שהקבוצה מספיק פתוחה ובנויה ממגוון סוגי אישיויות, לא רק סוגי מוגבלויות, כדי שנוכל גם לעשות שינויים ברמה הכללית־חברתית וגם ברמה הבין־אישית".