בימים אלה קיבלה תירוש תפקיד בספורט הישראלי ששום אישה לא ביצעה לפניה - יו"ר איגוד שופטי הכדורגל, ארגון שנחשב למעוז גברי. "לא חלמתי על התפקיד הזה", מבהירה הפוליטיקאית בדימוס, המשמשת כיום כמרצה לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה. "אמנם שיחקתי כדורסל והתעניינתי בכדורגל, אבל לא הייתה לי שום נגיעה בשיפוט. הסיפור החל להירקם כשעוזי יצחקי, מי שהיה מנכ"ל משרד התחבורה בזמן שניהלתי את משרד החינוך, התמנה ליו"ר האיגוד. הוא הציע לי להיות חברת הנהלה כדי שיהיה בה ייצוג נשי. כשעבר לתפקיד אחר, הציע לי להחליף אותו. לאחר ששקלתי והסכמתי, העדיפו על פניי את משה קראדי, מפכ"ל המשטרה לשעבר".
"מאוד. בהחלט נעלבתי. לא ביקשתי את התפקיד. אם הציעו לי, לא ציפיתי שיעשו ממני צחוק. הרי אני לא תפאורה של אף אחד. כשקראדי התפטר כעבור חודשיים, עם מינויו למנכ"ל 'דלק', חזרו אלי - וסירבתי. התחיל מסע של שכנועים. כשעלה עניין כיבוש המעוז הגברי, לא יכולתי להישאר אדישה כלפי הטיעון הזה. אם שליחות, אז קדימה".
תירוש מצהירה כי "בשום פנים ואופן לא אסכים לאלימות במגרשים. ישבתי עם ראשי ההתאחדות לכדורגל וביקשתי החמרה בענישה כלפי כל סוג של אלימות, כולל מאמנים שמדברים לא יפה על שופטים לאחר משחק, וגם בעלי קבוצות. במקרה כזה יש להטיל קנסות כבדים, ואת הכסף נעביר לקרן שתוקדש לפעילויות בבתי ספר למניעת אלימות. אם הענישה תוחמר, גילויי האלימות יפחתו מעצמם".
"אולי מרוב התעסקות עם ההיבטים המקצועיים, לא ניתנה באיגוד תשומת לב מספקת להיבטים יח"צניים, שיש להם מקום חשוב בעיצוב דעת קהל".
"לתקופה שבה ניהלתי את תיכון עירוני ט’, על גבול שכונת התקווה וכפר שלם. מבחינתי זה היה אתגר לא נורמלי לנהל בית ספר ששידר אהבה לתלמידים, מה שמנע כל אלימות. זה מה שאני מצפה שיהיה גם בספורט".