"היום אנחנו במקום של הכאב והזיכרון", אמרה שער בפתח דבריו. "בעזרת השם נדליק את המשואה ביחד עם הרבה גאווה ושמחה. הרבה פעמים אני מקבלת כוח מרחלי ואיריס, וכשיש לי רגעים פחות נעימים אני מסתכלת עליהן ואומרת לעצמי שהן נשים מדהימות".
לדבריה, "בכל מה שאתה מדמיין, מהפן האישי ועד הפן הציבורי, החיים שלי נראים אחרת לגמרי. עבדתי בהוראה, אני ממשיכה בתחום החינוך, אך עזבתי את ההוראה בעקבות אובדן בני".