אורלי אדלר, מאמנת אישית בתחומי תודעת אושר, אהבה וזוגיות ובעלת My Blue Bird – בית הספר הגבוה להתמחויות מתקדמות למאמנים ומטפלים, מודה כי יש ריבוי פניות אליה בעקבות הקורונה. "כל הפניות מושתתות על ההבנה שאי אפשר לסמוך על מה שקורה בחוץ, השינויים גדולים, העתיד לא ברור, יש חוסר ודאות, חוסר שליטה, ואנשים מבקשים לפתח את החוסן הפנימי שלהם בכל תחומי החיים", היא אומרת. "יש כמה קטגוריות עיקריות שבהן אני רואה עלייה משמעותית: פניות נקודתיות של אנשים שחווים קושי גדול בחזרה לשגרה (דיכאונות, חרדות, חוסר שינה, פחד, בלבול); נשים בגילים 50 פלוס, אלמנות וגרושות, שהילדים שלהן יצאו כבר מהבית והן חוו בדידות מאוד גדולה בזמן הקורונה, והן מחפשות SOS אהבה וזוגיות כדי להתנער מהבדידות; וזוגות שהגיעו למשבר חמור. כמו כן, רואים עכשיו הרבה פניות של אנשי מקצוע שרוצים ללמוד את התחומים האלה של תודעת אושר, חוסן מנטלי, עבודה עם פוסט־טראומה וזוגיות".
"הקורונה הביאה לאנשים הרבה מחשבות לגבי מי הם ומה הם", מתארת יסכה חיימוב, מאמנת אישית ויועצת עסקית. "בעקבות הקורונה להרבה אנשים נהיה חשוב להתפתח מבחינת מקצוע שיהיה לא רק כלכלי אלא גם ממש סוג של ייעוד שלהם, שליחות ומימוש החלומות. אבל הם גם רוצים כמובן להרוויח מכך. אחרי הקורונה המון בעלי עסקים הרגישו שהם חייבים לדעת מה הייעוד שלהם. הקורונה גרמה לאנשים לחשוב מה הלאה, כי זו הייתה כמעט אווירת סוף העולם. אני מזהה ריבוי פניות של אנשים עצמאים בגיל 35 ומעלה, שמצד אחד רוצים להרוויח יותר כי הם מבינים שחייבים להתפרנס יותר מפני שאי אפשר להיות תלויים ברשויות, אבל מצד שני זה לא רק כסף. עכשיו זה נהיה על אותו משקל: גם הרצון להכניס הרבה כסף הביתה וגם המימוש העצמי".
לטענתה, למרות שבעלי עסקים רבים נפגעו כלכלית בימי הקורונה, היא מעידה כי לקוחות כן מוכנים לשלם את מחיר הליווי המקצועי - החל ב־40 אלף שקלים לחצי שנה. "ההבטחה שלי היא להגיע תוך חצי שנה ליותר מפי שניים בהכנסות", היא אומרת. "אני מלווה את הלקוחות עד ההגעה ליעד, גם אם זה לוקח עוד כמה חודשים. אנשים מוכנים לשלם. אנשים מוצאים את הכסף כי הם נמצאים בתקופה שבה הם חייבים את השינוי הזה. ההשקעה מחזירה את עצמה. עבורם זה בעצם להיות או לחדול".
גם יואל קפלן, מאמן אישי לחיים מאושרים, תקשורת בין־אישית ומצבי משבר ועובד סוציאלי בהכשרתו, מודה כי בעקבות הקורונה יש יותר פניות. "הקורונה יצרה תחושה של איזושהי אי־ודאות לכולנו בחיים", הוא מסביר. "ברגע שאמרו לנו להיכנס לסגר קטעו לנו את רצף החיים, אם זה בעבודה, בחופש היציאה החוצה, בקניות, בהרגלים שהיו לנו במשפחה. אצל חלק מהאנשים המצב הזה עורר כל מיני דברים קשים שהם סחבו איתם לאורך השנים. דווקא ביום שאחרי הקורונה הם הבינו שאין להם ברירה וזה הזמן לטפל בכך. למשל, טראומות מהצבא, טראומות שהיו קשורות לילדות שלהם, בעיות שהיו להם בעבודה. חלקם מדברים אפילו על חרדה שנוצרה בעקבות הקורונה. יחד עם זאת, יש גם סוג אחר של אנשים, כאלה שעשו בקורונה חשבון נפש והבינו עד כמה טוב להם בחיים. הם אומנם מעטים, אבל עדיין יש כאלה שבאים ואומרים 'בוא נראה איך אני משמר את הטוב הזה'".
"הקורונה הביאה לי לקוחות נוספים וגם מאוד חידדה לי את האנשים שתהליך זה הכי מתאים ומדויק להם", אומרת מיכל שמש־ענו, מאמנת אישית לניהול מערכות יחסים וזוגיות.
"למשל זוגות שמודעים לעצמם, אנשים קרייריסטים, כאלה שרוצים יותר מהחיים שלהם, אנשים שמבינים שהם רוצים יותר מהחיים ומהזוגיות שלהם ומוכנים גם לעבוד על זה" היא מספרת, "בתקופת הקורונה היו כמה פרמטרים שגרמו לאנשים לחשוב על הזוגיות שלהם. הכי משמעותי זה המצב שכולם היו ביחד 24/7, עם בן/בת הזוג, עם הילדים. בתקופות של שגרה, כמה כבר בני זוג נפגשים אחד עם השני? בממוצע שעה ביום, גם זה לא תמיד. יש זוגות, כאלה שמראש מערכת היחסים ביניהם הייתה חזקה, שסיטואציה כזאת חיזקה אצלם את הזוגיות. אבל רוב האנשים לא שמו בימי שגרה את מערכת היחסים שלהם בראש סדר העדיפויות".
"תמיד בראש הפירמידה היו העבודה או הילדים" המשיכה שמש-ענו, "אצלם זה העצים את הקשיים בתקשורת שהיו קודם, את הריחוק, את האתגרים באינטימיות. למשל, עלה מאוד חזק הנושא של אינטימיות מינית. לקוחות מספרים לי שאם קודם לא הייתה קרבה ביניהם, הרי שהם פחות הרגישו בחוסר כי היו מפגשים עם חברים, קבוצות ריצה. אבל פתאום כשכל זה נעלם והם היו יחד 24/7, הם פתאום הבינו עד כמה הקרבה ביניהם חסרה להם".
התרעות פיקוד העורף