משבר הקורונה והביקוש החריג למוצרי מזון העלו לסדר היום הציבורי את החשיבות בביטחון המזון, כלומר, מצב שבו לכל האנשים יש כל הזמן נגישות כלכלית ופיזית לכמות מספקת של מזון מזין, בריא ואיכותי.
ביטחון המזון מורכב משלושה גורמים: ייצור מקומי, יבוא ומחסני החירום שמחזיקה כל מדינה. החקלאות והתעשייה המקומית הן תשתיות חיוניות במימוש ביטחון זה, ויש להן ערך אסטרטגי שמבטיח את הוודאות הנדרשת. לפי מחקרים, השינוי הצפוי הנדרש באספקת המזון בישראל בשנת 2050 יהיה עצום, והחקלאות והתעשייה המקומית יידרשו להגביר את כושר הייצור שלהן בצורה משמעותית ולספק הרבה יותר מזון על מנת לענות על הביקוש.
"לכן כיום עלינו לדון בשאלות: האם אנחנו צריכים אסטרטגיה ותכנון ארוכי טווח לנושא שמעסיק היום כל מדינה בעולם?", הוסיפה שטראוס. "האם אנחנו צריכים ביטחון ביכולות שלנו לספק ולייצר מזון לאזרחי מדינת ישראל? אלו שאלות שקל מאוד לענות עליהן: ברור שצריך".
בכנס השתתפו השמות המובילים במשק בתחום החקלאות והתעשייה, בהם שר האוצר ישראל כ"ץ, שר החקלאות אלון שוסטר, שר הכלכלה עמיר פרץ, מנכ"ל משרד החקלאות נחום איצקוביץ', נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר וסגניתו איילת נחמיאס ורבין, יו"ר שטראוס גרופ עפרה שטראוס, יו"ר איגוד תעשיות המזון דודי מנביץ, מנכ"ל תנובה איל מליס, מנכ"ל מועצת החלב איציק שניידר, מנכ"ל יצרני החלב בישראל ליאור שמחה, יו"ר התאחדות הארגונים הכלכליים יעקב בכר, יו"ר ענף המזון וסגן נשיא איגוד לשכות המסחר ראובן שליסל, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי האלוף (במיל') עמוס גלעד, מנהל מכון יסודות למדיניות ציבורית עמית בן־צור, פרופ' אילת פישמן מהפקולטה להנדסת ביו־טכנולוגיה ומזון בטכניון ועוד.
"למה מייבאים מאירופה?" שאל בכר. "כי החקלאי האירופי מסובסד בהיקף של למעלה מ־100 מיליארד יורו. 25% ממחיר החלב בנוי מתגמול עבור זה שהרפתן מחזיק את הרפת שלו בכפרו".
"להיות חקלאי זה להתגורר בפריפריה ולהתעמת עם אין־סוף בירוקרטיה כמו מים, קרקע, מיסוי ועובדים זרים", סיכם בכר. "כלומר, עם ישראל צריך להבין שאם הוא ימשיך ללכת שבי אחרי יוקר המחיה, הוא יישאר אולי עם גבינה יותר זולה, אבל המדינה הזו תתייבש".
"החקלאות הישראלית היא הצלחה מסחררת", אמר שר החקלאות אלון שוסטר למראיין דני קושמרו בכנס ישראל לביטחון המזון. "עם זאת, ההשקעות במחקר ובפיתוח וההשקעות הטכנולוגיות לא בטוח מספיקות. לאורך כמה עשרות שנים נוצר מצב שבו אנחנו מתרחקים מהאתוס המכונן של 'אם חקלאות כאן - מולדת כאן'".
השר שוסטר ציין את עלויות המים והחשמל הגבוהות לעומת מדינות אחרות, את ההשקעה המועטה בידע ואת ההחלטה של אגף התקציבים באוצר למנוע כניסה של עובדים זרים. "הרעיון שהמשק צריך לשאת בהוצאות המים אינו הגיוני. יש הצעה לרפורמה של שר משאבי המים זאב אלקין, אבל כל עוד משרד החקלאות לא יקבל מעמד משמעותי יותר, זה לא יקרה", אמר.
לדברי השר שוסטר, משרד החקלאות ביקש מהאוצר מיליארד שקלים להשקעה בטכנולוגיה עילית לצורך הגדלת הפריון, תהליך שיגדיל את הכנסות החקלאים וימשוך כניסה של הדור הצעיר לענף. "אם רוצים ביטחון מזון – זה עולה כסף", ציין. "צריך להעביר תוכנית מהירה, ייתכן ובלי חוק ההסדרים, ולעדכן אותה בהמשך".
בהתייחס למדיניות היבוא של משרד האוצר, אמר השר: "היבוא הוא אחד הרכיבים בביטחון המזון. יש לנו באופן קבוע ישיבה במשרד החקלאות שבה בודקים אם יש חוסרים, ואם צריך – מייבאים. אבל צריך לשים דגש במיוחד על הייצור המקומי, שהוא בעל ערך אדיר".
"אנחנו מותג יצוא", הוסיף השר. "אנחנו יותר מייצאים מאשר מייבאים. אני לא מסכים להצפה של השוק. אנחנו נמצאים במקומות שבהם יש ניצול לרעה ומנסים להציף את השוק בסחורה זולה, לא בטוח איכותית כל כך, כדי לחסל ענפים שלמים בישראל. צריך לדאוג ליבוא מקביל במקום שיש יבואן יחיד, וגם לכך שתהיה תשתית, אבני יסוד שישמרו על היכולת לייצר גם בזמן מלחמה, כולל מלחמה רפואית".
על יוקר המחיה אמר השר פרץ: "אני מודע לצורך להוריד את יוקר המחיה. כשאני רואה שיש חוסר במוצר מסוים, למשל שמן זית או חמאה, אני בודק עם הצוות המקצועי מה ההיקפים הנדרשים כדי לאזן. אנחנו עושים מכרז בין הספקים ומי שנותן את המחיר הנמוך ביותר ומסכים להיות מפוקח - אנחנו בוחרים בו, וכך מאזנים את השוק. בסך הכל יש לנו תעשיית מזון מאוד מתקדמת עם טכנולוגיות מתקדמות. אנחנו רוצים לתת הזדמנות לתעשייה הזו לקפוץ מדרגה. יש את מרכז הפוד-טק שהקמנו בקריית שמונה. אנחנו הולכים להשקיע 100 מיליון שקלים כדי שיהיה תיאום בין היצרנים לאלה שצורכים את התוצרת. יש לנו שתי מטרות: לקדם את התעשייה עם הטכנולוגיות המתקדמות ולהשתלב בעולם החדש, כך שהמזון יהיה יותר ידידותי, איכותי ובריא ושיענה על תנאי איכות הסביבה. זו תחרות לא פשוטה. זו תעשייה שצריך להגן עליה. התעשייה נערכת גם למעבר למזון טבעוני. יש לנו במה להתגאות".
"בסגר הראשון ישראל נאלצה לייבא ביצים ממזרח אירופה", אמר המראיין דני קושמרו לשר האוצר ישראל כ"ץ, לשעבר שר החקלאות, בכנס ישראל לביטחון המזון. "האם בשנים האחרונות ישראל מתמקדת יותר מדי ביבוא וקצת שכחה את הייצור המקומי?"
"באופן טבעי, כשנוצר מחסור מפתיע, אפשר לווסת את זה", ענה השר כ"ץ. "בסגר הראשון סוגיית הביצים עלתה, והיה צורך לייבא. שלוש רפתות בצפון הודיעו על סגירה כי הן מפסידות כסף, ראינו גם מה קורה עם החמאה, כיום קשה למצוא חמאה ישראלית בסופרמרקט. כששרון מינה אותי לשר החקלאות, שבשבילו הייתה באותה רמת חשיבות כמו הביטחון, עזרתי לחקלאים. עשיתי רפורמה, ונתניהו כשר אוצר חתם, והצלנו את הרפתות הקטנות. הרפת הישראלית היא הטובה בעולם. גדלנו על זה בבית הספר - שהרפתן הישראלי הוא הטוב בעולם. אבל הנה, שלוש רפתות הודיעו שהן סוגרות.
"קיימתי לפני כמה ימים דיון עם נציגי הרפתנים", הוסיף השר כ"ץ. "צריך למצוא איזון בין היכולת של החקלאי הישראלי להמשיך לייצר לבין היכולת של הצרכן לקבל תוצרת זולה. זה המתח. הצעתי רפורמה כמו באירופה".
התרעות פיקוד העורף