ירון היא אחות בכורה לגליה, זמרת. אמה, רות פרדו־ירון, היא ציירת, משוררת וסופרת. אביה צביקה היה שחקן מבטיח ועבר לצד השני של הבמה, כמנהל האדמיניסטרטיבי של בית ליסין. את ילדותה ונעוריה העבירה בגבעתיים ובתל אביב, ולאחר גירושי הוריה עברה עם אמה לאילת. לימים נישא אביה לנורית והקים איתה בית חדש. ירון שבה לתל אביב, שירתה בגלי צה"ל ותחזקה קריירה משגשגת כמנחת טלוויזיה. כשעזבה את התקשורת לטובת תהליך התקרבות לדת, לא חשבה שאי פעם תחזור. לאורך השנים הוציאה את ספריה "מקימי" (2007, עם עובד) ו"שירה גאולה" (2016, עם עובד) שהעפיל מהר מאוד לטבלת רשימת רבי המכר. בשנים האחרונות הספיקה להיפרד מהאיש שלה (שיצא בשאלה לאחר הפרידה), אחרי 20 שנה משותפות ושבעה ילדים משותפים, לככב לצדו בסדרה הדוקומנטרית "יס מן" (ערוץ יס), לעבור מהרצאה להרצאה ולארגן נסיעות נשים לאומן, לצד אירועים ומסיבות לנשים. אלא שאז הגיעה הקורונה וייבשה הכל.
על שבעת ילדיה - שרה (24, צלמת), נחמן (22, קצין בנצח יהודה), נתן (20, מ"כ בצנחנים), מרים (18, בשנת שירות בקומונה בעכו), אודל (16.5), דוד ישראל (14.5) והלל יעקב (10.5) – היא אומרת: "הצלחתי להביא לעולם שבע נשמות כאלה יפות".
אם בעבר ראתה בעצמה מי שנידונה לחיי בחירה, כשהבחירה היא הדבר הקשה ביותר, היום היא רואה בבחירה זכות. "היום אני יודעת שחוסר השייכות הזה עוד ישנו, אבל הוא כבר לא גזר דין", היא אומרת. "היום אני תופסת אותו כגשר. החברה הישראלית צריכה את בעלי התשובה שלה כדי לאחות, לחבוש את הפצעים, לבלום את השנאה. אני קוראת לבעלי התשובה לקום ולהיות הגשר הזה ולהפסיק לנסות להשתייך באופן מובהק לאחד הצדדים. יש בנו כל מה שצריך לשם כך: חמלה, אהבה והיכרות עמוקה עם שני המחנות. בכל מקרה, אני עם ההגדרות סיימתי. ככל שהשתחררתי מהגדרות, גיליתי שיש לי אלוהים גדול בתוך הלב. בלי קשר לשכונה שבה אני חיה או למגזר שאני שואפת להשתייך אליו. אני מאמינה מבפנים. זה גם גילוי מתוך המשבר המשפחתי. אני לא הלכתי לשום מקום גם אם היה לי תירוץ טוב. אני עדיין עם השבת שלי ועם הכיסוי ראש שלי ועם הקדוש ברוך הוא. אני לא שייכת לאף אחד ולשום דבר חוץ מאשר לו, ולרבי נחמן מברסלב כמובן. אליו אני הכי מתגעגעת מכל געגועי הקורונה".
עם ההבנות האלה כאמור נולד הפסטיבל. "אנחנו אוספות איתנו לפסטיבל נשים מכל הארץ, מכל הסוגים, מכל המגזרים ובכל הצבעים, שמה שמשותף ביניהן זה שהן רוצות שלושה ימים לעצמן", היא אומרת. "עקב הביקוש פתחנו גם את האפשרות לבוא ללילה אחד בחמישי, ולהצטרף לכל האירועים בלי להישאר לשבת, בשביל נשים שלא יכולות להשאיר מאחוריהן את המשפחה בשבת. הופתענו מההיענות. אחרי הסגר האחרון, נשים רק מחפשות לעצמן רגע של שפיות, אפילו לבוא ליום וללילה ולחזור. למי שלא תספיק, אנחנו מתכננות עוד אירוע כזה במאי".
התרעות פיקוד העורף