"גם אין הרבה מה להפסיד. ה״מאמינות לה״ וה״מאמינים לה״ יישארו באמונתם. ה״מאמינים לה עכשיו עוד יותר״ לא נוגעים בי. הספקנים יוותרו כנראה עם ספק. אבל כל מי ש״לא היה שם״ בילדותה המוקדמת יידע כעת שאני, שהייתי שם, יודעת אמת אחרת. רבים ייתלו בפוסט הזה, או בשברי-משפטים ממנו, כדי להמשיך לקרוא לנו מאשימי-הקורבן, חונטה משפחתית, משת״פים וסריסים. שיקראו. קשה מאד יהיה לפצוע אותנו עמוק יותר מכפי שגליה כבר פצעה אותנו בעשר השנים האחרונות", הוסיפה.
"לא הייתה ״שגרה של התעללות סדיסטית״, גם לא רגשית. לא ״אלימות יצירתית״, לא ״בבית היה טרור״, לא ״אירועים קשים רדפו זה את זה״ ולא ״את הסימנים הכחולים הסתרתי מאחורי שרוולים ארוכים, גם בקיץ״. כל המשפטים הללו הזרועים בספר הם תחבולה דקדוקית פשוטה ומזוויעה: הפיכת עבר חד-פעמי לעבר מתמשך. past perfect ל-past continuous. מ״הוא היכה אותי פעם״ ל״הוא נהג להכות אותי״, ול״הוא היה מכה אותי תמיד", טענה.
התרעות פיקוד העורף