בשיחה עם "מעריב" מדגיש גיא: "המסר שלי להורים הוא: קודם כל טפלו בעצמכם. ההורים הם החלק המוזנח והאבות הם החלק הכי מוזנח. לא לימדו אותנו להתמודד עם זה שהילד שלי הוא משהו אחר. יש ילדים שכבוגרים יצטרכו ליווי בכל דבר ויש שיסיימו עם תארים אקדמיים, אבל אין תרופת קסם לאי־הוודאות. אוטיזם הוא מרתון, נלחמים כל יום לשמר את ההישגים ולהשיג עוד צעד, קטן ככל שיהיה".
בקבוצה משתתפים 13 אבות מכל הארץ שהתגברו על קשיים ומצאו צורך באינטימיות. "הם עושים מאמץ לקחת חלק במפגשים. זה תלוי ברצון שלך כאבא ללמוד ובמוכנות להשקיע את הזמן הנדרש. מבחינתי אין ברירה – זה ילד שלי וכמו שאני מכין את נועם להשתלב בעולם, וזה מאמץ גדול עבורו, אני מכין גם את העולם להכיל את נועם והחברים שלו".
גיא מוסיף: "אבא שמדבר על קושי נפשי בגידול הילד שלו עם האוטיזם מביא להרמת גבות, אבל כשאמא מספרת על קושי, זה טבעי. מצפים מאבות להיות חזקים ולהתמודד עם הכל, אבל גם לנו קשה ויש רגעי שבירה. בקבוצות המעורבות ראיתי שאבות נעלמים מהשיח. הם לא משתפים ולא פותחים את הלב, אלא אם האישה לא נמצאת בחדר, כי רובם לא רוצים להראות חולשה לידן. לכן החלטתי לפתוח קבוצת תמיכה מקוונת לאבות. אני לא מוכן לוותר על אף אבא. לא ציפיתי שהביקוש יהיה כה גדול, אבל בקרוב נפתח קבוצה נוספת ונפרסם את הפרטים דרך מכללת קיי ועמותת חברים בנגב שאני חבר בה".