"לא ציפיתי שזה יעניין בכלל אנשים", מספר גלזר, 28, מתל אביב, מהנדס מכונות ומנהל מיזם "מתוק לנשמה" להפגת בדידות לקשישים. "אני מודה שהופתעתי. במפגש גיליתי שזה כן מעניין, אנשים הביעו אמפתיה וזה עשה לי טוב".
בין חיים למוות
לצדו של גלזר דיבר שלשום במפגש הראשון גם משה אחרק, לוחם צנחנים שנפגע מירי לראשו במהלך מלחמת לבנון הראשונה ועבר שיקום ארוך שנים. "חשוב לי שיכירו את הסיפורים של נכי צה"ל", אומר אחרק, 60, ממושב תנובות שבאזור השרון. "שיכירו את סיפורי הפציעה ואת מה שנכה צה"ל צריך להתמודד איתו כל חייו, כולל מאבק לזכאויות. אצלי אי אפשר היה להתעלם מהפציעה. אם בהצגת הסיפור שלי אני יכול לעזור אפילו לאדם אחד, לפצוע אחד, אולי שיסתכל עליי כדוגמה אישית ללא להישבר - זה שווה את הכל. דרך הסיפור שלי חשוב לי גם להעלות את המודעות לנושא של נכי צה"ל וגם לתת תקווה, שזה לא סוף העולם, תמיד יש מה לעשות בחיים. שהחיים עם כל הקושי הם לא תמיד נוראיים. חשוב לי גם שאגף השיקום יבין שאנחנו לא אויבים שלו ושאנחנו לא צריכים להוכיח לו שום דבר. אנחנו לא רוצים שום מילים יפות, אלא שיוכיחו לנו דברים בחשבון הבנק".
לא רק לייק
מחאת נכי צה"ל שבה אתמול לכותרות עם הפגנות סוערות שהתרחשו מול הכנסת בירושלים ובפתח תקווה בדרישה לרפורמה כוללת בטיפול בפצועי צה"ל ובהכרה בהם. לצד המחאה עלה בקרב ילי קלריך, מייסד הפרויקט החדש - שזוכה לתמיכה של שר הביטחון בני גנץ וארגון נכי צה"ל בראשות עידן קלימן - הצורך לשים את סיפורי הלוחמים בחזית. "מטרת המיזם היא לחזק את התודעה בציבוריות הישראלית על החוב העצום שלנו כמדינה וכחברה כלפי אלו שחירפו נפשם ונפצעו במשימות מבצעיות למען ביטחון המדינה", אומר קלריך. "המיזם לא מחפש לשים את הביקורת כלפי אגף שיקום נכי צה"ל במשרד הביטחון במרכז הבמה, אף שהיא מוצדקת, אלא להביא את סיפורי הקרבות שבהם השתתפו הלוחמים, סיפור פציעתם והדרך הארוכה שעברו בתהליך השיקום".
זיו שילון (ששירת כקצין בחטיבת גבעתי, נפצע במהלך הלחימה ברצועת עזה ב־2012 ואיבד את ידו השמאלית – א"ש), למשל, הוא גיבור ישראל וכולם מכירים אותו, אבל אני רוצה להביא עוד אנשים לקדמת הבמה. כל אזרח במדינת ישראל צריך להבין את החוב העמוק של החברה שלנו כלפי אותם אנשים שחירפו את נפשם למען המדינה, שנפצעו בקרב, שהחיים שלהם נהרסו בהרבה מקרים. אנחנו צריכים להעלות את המודעות לסיפורים האישיים של פצועי צה"ל. אנחנו כמובן רוצים שהם ידברו גם כדי שיהיה לחץ ציבורי גדול ושיקבלו את כל הזכויות שלהם".