מנתונים שפרסם אתמול (שלישי) שירות התעסוקה על נתוני התעסוקה לחודש אפריל בהתפלגות לפי ערים עולה כי נכון לסוף אפריל, בראש טבלת דורשי העבודה ניצבת אום אל־פחם עם שיעור דורשי עבודה של 24.4% מכלל האוכלוסייה. אחריה נצרת עם 24.3%, ואת החמישייה המובילה סוגרות רהט (19.9%), עכו (19%) וביתר עילית (18.6%).
ב־33 ערים נרשמה ירידה של 5% במספר דורשי העבודה במהלך אפריל, 20 מהן ממרכז הארץ, תשע מהן מהצפון או הדרום, שתיים מהן ערים חרדיות, אחת ערבית ואחת יהודית־ערבית.
עאסי, בעל דוכן פלאפל בחדרה ותושב אום אל־פחם, אומר ל"מעריב": "בממשלות של נתניהו לא הבינו אף פעם שאבטלה של צעירים בחברה הערבית היא פצצה מתקתקת ומגיפת הקורונה ממש החמירה את המצב. מי שחושב שאבטלה של צעירים לא מביאה למתחים של גזענות והקצנה דתית ופוליטית, לא יודע על מה הוא מדבר. צעיר שיש לו עתיד, עבודה מסודרת ושאיפות לא יזרוק אבנים ויסתבך עם החוק".
נתי, עובד קהילתי בביתר עילית, מוסיף: "כבר הייתה תחושה של הישג, כשיותר ויותר בנים חרדים התחילו להשתלב בתעסוקה, אבל הקורונה הקפיאה את המצב. אני סיימתי לימודים אקדמיים ואין ספק שהאופציות היום עדיין רבות מבעבר, אבל בקהילות שלנו גם ככה לא כולם מסכימים לשלוח את הצעירים ללימודים שבהם מתערים בחברה החילונית. אני וחבריי למדנו עבודה סוציאלית ממורים חילונים. זה לא משהו שהוא נפוץ מספיק בחברה החרדית, רק בחלקים מסוימים שלה".
"זה שרבים מבני הנוער לא מסיימים בית ספר עם בסיס שמאפשר להם בכלל לימודים גבוהים זה בעוכרינו. לא כל בחור מתאים ללימודים בישיבה אבל הפחד של רבנים ולכן גם של הורים רבים, מאובדן הבן או הבת לעולם החילוני, מנצח רבים", הוא מסכם.
מנתוני שירות התעסוקה עולה גם נקודת אור אחת - כלכלת אילת מוסיפה להתאושש, ואחרי שכמעט לאורך כל שנת הקורונה היא הובילה את ראש טבלת ערי האבטלה בארץ, שיעור דורשי העבודה בעיר הדרומית, עומד כעת על 16% זאת לעומת 21.3% בחודש מרץ ויותר מ־40% בשנה שעברה.