צמד המילים שמטריד את מנוחתן של מדינות רבות בעולם הוא ביטחון תזונתי, ואם נדייק עוד יותר: "ביטחון המזון". משבר הקורונה גרם למדינות רבות בעולם להבין את חשיבות הצורך בייצור מזון מקומי ועצמאי ולחפש אחר פתרונות וטכנולוגיות שיבטיחו שהביטחון התזונתי של האזרחים יישמר הן בעתות משבר והן בשגרה.
"אנחנו נוטים לחשוב שמצבנו טוב", אומרת אירית בן דב, מנכ"לית חברת מילובר, מהתאגידים המרכזיים בארץ להזנת מזון לבעלי חיים. "הקורונה חידדה לא רק לנו, אלא גם למדינות רבות בעולם, שביטחון המזון ומאגרי חירום של מדינה הם לא עניין של מה בכך".
במילובר ערכו ניתוח מדוקדק שהתבסס על המודל לביטחון תזונתי של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) - הבוחן את יכולתה של מדינה להבטיח ביטחון תזונתי לאזרחיה על בסיס של ארבעה קריטריונים: זמינות, נגישות, שימושים ויציבות - ומצאו שיש לנו סיבה לדאגה.
"בדקנו כל פרמטר ופרמטר", בן דב מסבירה, וקודם כל מפתיעה בנתון מעניין: "90% מהמזון עבור בעלי החיים מקורו ביבוא, בעיקר מכיוון שמזונם מבוסס בעיקר על חלבון ואנרגיה כמו סויה, תירס, חיטה ומיני ויטמינים נוספים. לא כולם מכירים את הנתון הזה".
לא נגד יבוא
לפני שנגיע למה צריך לעשות, הנה נתון נוסף שגילה המחקר של מילובר, שעסק בייצור המקומי ובעובדה שבסופו של דבר ביטחון תזונתי נשען בעיקר על חקלאות מקומית חזקה, מה שלא בטוח מתקיים כאן בארץ.
"אנחנו רואים קיטון משמעותי מאוד, שנע בין 30%־60% מהמגדלים בענפים השונים, בין אם זה במספר רפתות החלב שהצטמצמו ובין אם בקיטון של מגדלי הדגים. ישנו קיטון של 55% במספר הרפתות בעשור האחרון, מה שגורם ליצירת ריכוזיות ותלות במספר שחקנים מצומצם מהארץ ומחו"ל. הייצור המקומי הולך ונעלם", בן דב אומרת.
היכן הבעיה? בן דב מדברת על ריבוי רפורמות שלא משיגות את יעדן ופוגעות בחקלאות המקומית: "אף שרפורמות ממשלתיות, כמו במשק החלב, בענפי העוף ובתחומים נוספים, נועדו להגן על בריאות הציבור ולהפחית את יוקר המחיה, בפועל רובן אינן משיגות את מטרתן ופוגעות בחקלאות המקומית".
עוד היא מוסיפה: "אומנם הכוונה היא קודם כל להגן על בריאות הציבור, לדוגמה בענף ההטלה והביצים למאכל, אנחנו רואים בשטח רפורמות שנועדו לשפר את הלולים הישנים, מה שדורש מבעלי הלולים להשקיע בלולים משופרים טכנולוגית כדי שהאיכות של הביצה תהיה טובה יותר, אך בסופו של דבר זה גרם לכך שיש הרבה פחות מגדלים".
הפתרון בטכנולוגיה
"תקופת הקורונה גרמה לנו להתייחס לא רק לחוסן ברמה האישית אלא גם לחוסן ברמה של מדינות", אומר שלומי בר טוב, מנכ"ל משרד פאהן־קנה יועצים, המייעץ ליצרני מזון ולשחקניות גדולות בתחום המזון ומלווה מיזמים וחברות בתחום.
"יש לומר שאנחנו לא יוצאים נגד היבוא, מכיוון שהנושא המתפתח הוא חלק מתהליך חשוב שקרה מאז המחאה החברתית שקראה להורדת המחירים. לצד זאת, מה שקרה בתקופת הקורונה דרש חשיבה נוספת. אנחנו צריכים למצוא את האיזון בין היבוא, שתורם להורדת מחירים ולשמירה על מחיר סביר, לצד ההגנה על ייצור מקומי. ודאי כדי לשמור על אספקה מספקת בעתות משבר".
"ליבת העשייה שלנו כבר 56 שנה מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות חדשניות לגידולים חקלאיים, בדגש על השקיה ודישון, המאפשרות לחקלאים ולמדינות לגדל מזון גם כשהתנאים אינם אופטימליים והמשאבים מוגבלים. מגמה נוספת שחשוב לציין בהקשר זה, שאנו רואים בתקופה האחרונה, מגיעה לא רק מצד החקלאים אלא דווקא מצד הצרכנים, המביעים את הרצון הגובר לצרוך מזון טרי שגדל באותה המדינה ולצרוך פחות מזון מיובא".
אחד הפיתוחים האחרונים של החברה הוא פתרון חדשני לגידול אורז באמצעות טפטוף מדויק (ולא בהצפה כפי שמקובל), "דבר שצפוי להוביל למהפכה עולמית בגידול אורז - מוצר מזון בסיסי וחיוני לביטחון תזונתי בחלקים נרחבים של הגלובוס".
התרעות פיקוד העורף