"הוא הכין את עצמו לשירות קרבי כל שנות התיכון", הוסיפה, "זה בראל. הוא יתרום, הוא יעשה, הוא יהיה ראש גדול, הוא יניע אחרים לתרום ולעשות. הוא היה מסמר בית הספר בכל טקס ובכל פעילות ערכית וחברתית. הוא היה שם תמיד, תמיד".
מורתו של בראל ציינה: "כשאנחנו שולחים ילד לשירות קרבי הדרישה שלנו היא שיגנו עליו ככל האפשר, ולא עשו את זה. אני לא אשת צבא אבל יש פה תפיסה מחדלית ביכולת של חייל להגן על עצמו". לטענתה, בראל היה פגיע ולא יכול היה להגן על עצמו בסיטואציה אליה נקלע בגדר הגבול.
לבסוף הבהירה: "הכעס אינו פוליטי. אני ממש רוצה לנקות את כל המהומה". לדבריה, בראל היה כועס אילו היה שומע את השיח הפוליטי סביב מותו. "זה לא בראל, זו לא המשפחה שלו. אלו הורים שחינכו בדם ביזע ובדמעות את הילדים לחינוך ערכי".