"עבדתי הרבה שנים בתפקידי לוגיסטיקה, ולפני ארבע שנים, כשמרכז הענף יצא לפנסיה, חיפשו מישהו שייכנס לניהול העסק הזה. הרגשתי סגירת מעגל. פעם כותנה הייתה חגיגה גדולה כי כל מערך הקטיף הצריך הרבה ידיים עובדות. גם כיום מגייסים את כל חברי המשק לעזור. אני איש חרדי והמושב הוא חרדי. אנחנו אגודה שיתופית־חקלאית וגאים מאוד לקיים חקלאות מקצועית ואת המצוות התלויות בארץ. כותנה היא גידול עתיר מים, אנחנו משקים במי קולחין. במשך שנתיים לא גידלנו כותנה כי איכות המים שלנו הייתה ירודה ביותר. לאחר ששיפצו לנו את מאגר המים, בשנה שעברה חזרנו לגדל, גידלנו מינורית כ־230 דונם, וזכינו בתואר 'מגדל מספר 1 בארץ', עם שיא היבולים פר דונם. השנה אנחנו כבר עומדים על 400 דונם".
"אני מאוהב בגידול הזה", מוסיף הרשקוביץ. "זה לא גידול סטנדרטי, אלא הוא דורש הרבה מאוד מחשבה, מעקב. כיהודי־חרדי שחי בארץ ישראל אני גם גאה להיות חקלאי ולקיים את המצוות התלויות בארץ. בזכות החקלאות אני זוכה לקיים הרבה הלכות שלא כל אחד זוכה לקיים. אחד הגידולים שאנחנו גאים בו מאוד הוא גרעיני חיטה לטובת מצה שמורה, ואנו גם זוכים לקיים בזה מצווה לפסח".