היא גדלה בהוד השרון, במה שנקראה אז רמתיים, מעבר לפרדסים: “הייתה לי ילדות חופשייה ונעימה, והבית שלנו תמיד היה פתוח, כל מי שהגיע התקבל בארוחת הצהריים". היא מספרת שתמיד ראתה אצל הוריה את הכנסת האורחים ועשייה עבור הזולת: “הם תמיד חיפשו את בעלי המקצוע שהם יודעים שקשה להם להתפרנס, ודווקא הם אלה שהיו מוזמנים אלינו ומקבלים גם ארוחה חמה. כשהחשמלאי היה מגיע באופניים, מיד הייתה ארוחה חמה ונקראנו מהר לשבת ליד השולחן, כי ההורים שלי ידעו שזו הארוחה החמה היחידה שלו. היה אסור לנו לשאול שאלות. היינו צריכים לשבת ליד השולחן ולהיות מנומסים ונחמדים כדי לייצר אווירה של ארוחת משפחה, לא לגרום לו לחוסר נעימות".
התרעות פיקוד העורף