בפתח דבריו, אמר שרצר: "בכל אירוע שיש בו שימוש בכוח, בוודאי בכוח קטלני, מח"ש פותחת בבדיקה או חקירה. ההבחנה בין חקירה לבדיקה היא השאלה האם בסופו של יום הנחשד חקור באזהרה. בכל אירוע כזה, החומר מגיע למח"ש, כאשר הוא מגיע לשם תפקידו של החוקר האחראי הוא להחליט מה עושים. השאלה המרכזית והיחידה היא האם קיים חשד לפלילים. במקרים שיש ירי נטרול של מפגעים יש סממנים מאוד ברורים. עד אשר המחבל המפגע איננו מנוטרל מותר לירות, בוודאי שבשביל להרוג. לכן שאומרים בדיקה או חקירה, זה לא רלוונטי, השאלה זה מה עשו".
בהמשך, נשאל האם ייתכן כי החקירה עוזרת לשוטרים, והשיב: "החקירה באזהרה היא בוודאי לא דבר נעים. אחרי שאתה נחקר באזהרה יש נגדך תיק פלילי. בוודאי אחרי שאתה מסיים אירוע ירי שבמסגרתו פעלת לנטרל מחבל, אתה לא מצפה למצוא את עצמך בחדר חקירות. היו אירועים קודמים ובכל אותם אירועים לא זכור לי שנחקר מישהו באזהרה. בוודאי שמח"ש מצווה ומחויבת לבדוק, זה תפקידה, היא שומר הסף".
"מרבית התיקים נסגרו בלי חקירת שוטר, בלי לחקור אותו באזהרה", הוסיף שרצר. באירוע אום אל-חיראן שהנסיבות בו הרבה יותר עמומות, גם בו בסופו של יום החוקרים לא נחקרו באזהרה. בסופו של דבר מח"ש צריכה למלא את תפקידה ויחד עם זאת מדובר בכשל מקצועי, בנסיבות האלו אין סיבה לחקור אותם באזהרה. תפסו להם את הנשק, למה? יש מחלוקות איזה נשק ירה ובמי הוא פגע? אין שאלה כזו בכלל זה לא חלק מהחקירה. בסוף הם שוחררו לא תנאים. לכן, להבנתי המקצועית, בנסיבות האלו לא הייתה סיבה לזמן אותם לחקירה באזהרה בטח שלא באופן מידי".
בסיום, התייחס שרצר ל"איזונים הערכיים" שמבצעת מח"ש: שומר סף כמו מח"ש עושה איזונים הרכיים בין הצורך לאכוף חוק ולהיות שומר סף, הרצון להימנע ממה שנקרא 'צ'ילינג' אפקט' על המשטרה. במקרים בהם יש מפגע, ואין שאלה בכלל שמדובר בפיגוע, רובם של המקרים לא נחקרו שוטרים באזהרה. רק בחודש האחרון היו שלושה מקרים שבהם התוצאה הייתה אחרת. שלא יהיה ספק, אני לא בעד שמח"ש לא תבדוק והמשטרה לא תיבדק - ההיפך. אבל בנסיבות האלו עם הראיות שהיו פה ההחלטה לחקור אותם באזהרה דקות אחרי האירוע היא כשל מקצועי".
התרעות פיקוד העורף