לדברי וינקלר, הכירורגיה הפלסטית נולדה בכללה למען הצלת חיים. הוא ציין כי במשך שנים ניהל מחלקה בבית החולים "שיבא" ובמקומות נוספים, והציל "חיילים שנשרפו, לוחמים שנפגעו קשות או אזרח שפשוט התלקח בעת שעשה מנגל".
"אנחנו נוסעים לארצות העולם השלישי ומנתחים ילדים עם שפות שסועות", אמר והוסיף: "היינו במקסיקו ובאמזונס. חשוב לבצע אבחנה בין הכירורגיה האסתטית בעולם היופי, לבין ניתוחים קוסמטיים חיוניים. בשני המקרים אנו מנצלים את הידע והעוצמה הכירורגית שלנו ומשתמשים בכלים מתוחכמים וחדשניים להענקת מראה חדש. ולפעמים, גם חיים חדשים".
בהתייחסו לשאלת הגבולות והיכן עובר הקו האדום בין השאיפה ליופי לבין קודים אתיים, מודה פרופ' וינקלר כי הוא מסרב לכשליש מהפניות אליו, וכי השיקול חייב להישאר מקצועי נטו.
"אם לא נכון מקצועית לטעמי, לא אעשה את זה. החכמה הגדולה שמגיעה עם הניסיון זה הפער בין הציפיות למה שאתה יכול לתת לבין תחושת המטופל בנוגע למה שקיבל. יש התוויות שאי אפשר לטפל בהן, ואתה אומר לא. יש כ-50 אלף נערות בשנה בישראל שמנפחות את השפתיים, מתחת לגיל 20. לשמחתי, החומר המודרני להגדלת שפתיים זו חומצה שנספגת. הסיליקון, שהשתמשו בעבר, לא נספג ועלול להתפזר בגוף. זה למשל מבחינתי, חומר שאסור לשימוש".
התרעות פיקוד העורף