40. אלי גליקמן, מנכ"ל צים
39. גיל שויד וניר צוק, ענקי הסייבר הישראלים
38. אורי לוין, מנכ"ל בנק דיסקונט
37. דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, וחנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי
36. יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק ויוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים
35. דניאל ומיכאל זלקינד, בעלי השליטה בחברת אלקו החזקות
34. אייל מליס, מנכ"ל תנובה
33. יצחק אברהן, מנכ"ל שופרסל
32. טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית הוט
31. שוקי שמר, רוני גמזו ויצחק קרייס ראשי בתי החולים אסותא, איכילוב ותל השומר
30. אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים
29. תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה וקארין אלהרר, שרת האנרגיה ושרה למשאבי המים
גם השרה אלהרר פועלת לקדם את המעבר לאנרגיות מתחדשות. בזמן הקצר שחלף מאז כניסתה לתפקיד, היא מנסה לאמץ אג'נדה ירוקה במשרד האנרגיה. אלהרר הביאה לאישור הממשלה שורת החלטות, במטרה להוריד חסמים העומדים בפני יזמים בתחום האנרגיה הירוקה. היא נאבקה על הגדלת התמיכה בחברות הזנק בתחום וקידמה חתימה על אמנות בינלאומיות לפרידה מפחם ויצירת משק אנרגיה דל פחמן. המעבר למשק דל פליטות עלול להביא לעול כלכלי ולפגיעה בשכבות החלשות, ועל כן אלהרר התעקשה שכל עלייה במחיר החשמל במסגרת מס הפחמן תלווה בהשקעה של 200 מיליון שקל בשנה לסיוע לחלשים כחלק מקרן ייעודית.
במחצית השנה מאז נכנסה לתפקידה היא חתמה על הסכמים בינלאומיים חשובים בתחום האנרגיה, בהם הסכם מכירת המים לירדן, שבמסגרתו הכפילה ישראל את כמות המים שהיא מוכרת לממלכה השכנה. אלהרר כשלה בניסיון למנות את אמי פלמור לתפקיד יו"ר חברת החשמל, מאחר שזו לא משתייכת לנבחרת הדירקטורים. כן היא עוררה תגובות נזעמות כאשר הכריזה על הפסקת החיפושים אחר מאגרי גז חדשים, בעיקר מפני שהיא עצמה הגדירה את הגז הטבעי כאנרגיית מעבר (בין דלקים מזהמים לאנרגיה ירוקה) ומשום כך לא ברור מה הטעם להשהות את ניצולו המהיר.