תחילה הסביר הגיאולוג על הרקע הגיאולוגי לרעידות: "בית שאן וטבריה נמצאות לאורך בקע ים המלח, גבול בין שני לוחות טקטונים גדולים, הלוח של ערב ממזרח והלוח של אפריקה שארץ ישראל היא חלק ממנו, ממערב. הלוחות האלה מתחככים זה בזה בתנועתם, והחיכוך הזה גורם לרעידות אדמה. רעידות כאלה היו, רעידות כאלה קורות גם עכשיו וגם יקרו בעתיד, גם קטנות וגם לצערנו חזקות הרבה יותר שיגרמו לנזק רב".
"לגבי שתי הרעידות הללו, היו 15 רעידות, לא שתיים, הורגשו שלוש", סיפר." 15 רעידות מעל מגניטודה של 2, הרבה יותר קטנות ומרוכזות באותו אזור - בבקעת כנרות, אזור בית זרע. המוקד הראשון היה מעבר לגבול בתת-קרקע בעומק של 10 ק"מ. את הנתונים אפשר לראות באתר של המכון הגיאולוגי. זה לא איזה תגלית סודית שאני גיליתי".
"לא יכולים לחזות את הרעידה הבאה"
"הבעיה היא בעיה של זכרון", טען היימן. "ב-2018 היה צבר עוד יותר גדול ויותר חזק של רעידות אדמה בצפון הכנרת, שהסתיים והפסיק. ב-2013 היה צבר דומה בדרום לבנון, כך שצבר כזה של רעידות אדמה לא אומר שתהיה רעידה אחריו. לעומת זה, היתה רעידת אדמה מאד חזקה, 7 בסולם ריכטר ומגניטודה 7, ב-22 בנובמבר 1995 במפרץ אילת. למזלנו 100 ומשהו ק"מ מדרום לאילת, לא מצפון לה. שם היה צבר כזה של רעידות אדמה שהקדים את הרעידה הזאת. בקיצור, בעברית הכי פשוטה - אין לנו מושג לחזות רעידות אדמה!", הכריז הגיאולוג.
"הצבר הזה לא אומר שתהיה רעידת אדמה חזקה אחריו וגם לא אומר שלא תהיה רעידת אדמה חזקה אחריו", טען עוד הגיאולוג. "בתחום הזה המדענים לא יודעים לחזות רעידות אדמה. היה נפלא אם היינו יכולים להגיד שבשבוע הבא בשעה 4 אחה"צ, תהיה רעידת אדמה, כל עם ישראל היה יוצא החוצה לפארקים, לגנים, לאזורים שלא עלולים להתמוטט עליהם בניינים וכך לא היה נגרם נזק בנפש. הנזק ברכוש היה נגרם בכל מקרה".
האם העובדה שהורגשו רעידות קטנות ברצף מעידות על העתיד לבוא לקראת רעידה גדולה יותר? היימן הסביר: "הרעידות הקטנות הן ברובן אפטר שוק של הרעידה הגדולה. בהחלט יכול להיות שמחר בבוקר או באזור אחר תהיה רעידה הרבה יותר חזקה - ויכול להיות שגם לא".
"יהיו בניינים שיקרסו"
על הפרסום שבישראל יש 80 אלף מבנים מהם 2,000 בצפון שלא יעמדו ברעידת אדמה חזקה אמר הגיאולוג: "תקן הבנייה הראשון נגד רעידות אדמה תוקן ב-1985. עד אז כל המבנים שנבנו בישראל לא נבנו על פי התקן. חלקם יעמדו ברעידה, חלקם גם לא. אף אחד לא כיוון לבנות מתוך מודעות למשמעות של רעידות אדמה לבניינים. מאז יש תקן ואנחנו בונים יותר טוב. קבלנים בונים יותר נכון על פי החוק. סיפורים מהעבר שבונים כדי לחסוך לא קיימים". עוד הוא אמר: "נכון, יש בניינים שהתמוטטו ללא קשר לרעידות אדמה. בניינים במצב דומה, רעידה לא הכי חזקה בעולם תמוטט גם אותם".
הוא הוסיף בנימה אישית: "אני רוצה לומר רק דבר אחד - מדינת ישראל לא יושה מספיק בעניין הזה. יש איזשהו בלוק מחשבתי, או איזשהו צורך לטפל בדברים או להשקיע כספים בנושאים פחות חשובים. ראה כמה כסף מדינת ישראל השקיעה בקורונה, אינני מזלזל בקורונה, היה צריך להשקיע סכום דומה של 200 מיליארד שקל בבנייה ותיקון בניינים".
"דבר שני", אמר, "אנחנו האזרחים יכולים לעשות לא מעט כדי להתארגן לקראת הרעידה ולהבין שכשיפלו פה עשרות בניינים, לא יהיה מי שיבוא במיידי וייחלץ אותנו כמו שאנחנו חושבים ורגילים שמכל מקום בעולם, עם ישראל נחלץ לחלץ. אני לא אופטימי בתוצאה. אני אופטימי בזה שאתה ואני יכולים לעשות הרבה".
התרעות פיקוד העורף