“נשאבתי בזכות אחי לעסק הזה של מכבסות”, מספרת גם אלומה מצרי. “פתחתי מכבסה משל עצמי, תחילה ברמת גן ואחרי כן בשכונת המשתלה בתל אביב. אני אוהבת את האינטראקציה עם אנשים, התחושה שאתה עושה בשבילם משהו שהם לא יכולים לעשות בשביל עצמם, לשמוע אותם מספרים את סיפור חייהם, להיות להם אוזן קשבת בזמני שמחה וקושי. זה נותן לי סיפוק”.
בתקופת הקורונה, כשהעסק של אלומה נפגע, אחיה ינקל’ה עודד אותה להמציא את עצמה מחדש. “הוא ידע שיש לי חלום ישן להקים מכבסה ניידת, שנוסעת ממקום למקום בתל אביב”, היא מספרת. “היא זכתה להצלחה בזמן קצר”.
“אני צעיר מיגאל בשבע שנים והתחלתי כמוהו לעבוד באותה סוכנות ביטוח שאבא שלנו עבד בה”, מספר ארי. “כשמשה ויגאל הפכו לעורכי דין, החלטתי גם אני ללמוד משפטים”.
“גדלתי לתוך בית של מוזיקאים, גם מצד אבא וגם מצד אמא, אבל התחלתי לנגן בגיל יחסית מאוחר, 17, כדי להרשים בחורה”, מספר תומר עפרון. “למדתי לנגן את ‘עונות’ של אביב גפן והמשכתי עם הגיטרה והתחלתי לכתוב ולהלחין שירים”.
סי: “כולנו מראה אחד לשני. היה שלב בקורונה שכתבתי שיר בשם ‘רצה קדימה’, ותומר נכנס הביתה, שמע משפט מהשיר ואמר: ‘אמא, מספיק לי לשמוע משפט כזה, וזה גורם לי לרצות לשמוע את כל השיר’. זה מסוג הרגעים שאני אומרת לתומר: ‘הצעדים שאתה עושה מצטברים ויסתדרו’, והוא אומר לי: ‘אני לומד ממך את העומק’. יותר מהמוזיקה שלי, תומר ראה את הדרך שלי. הוא ראה אמא נלחמת”.
בימים האחרונים שחרר תומר את אלבומו החדש, “הגעת חדש”, כשמי שמנגנת במפוחית ועושה קולות בשיר הנושא מתוכו היא אמו סי. “זה אלבום שמביא סיפור של שלושה דורות: יש שם מנגינות ששאבתי להן השראה מסבא נחצ’ה, מנגינות ששאבתי להן השראה מאמא ואבא ושירים שמביעים את הסגנון שלי שהוא פולק־רוק”, הוא אומר.
“עשיתי מסלול דומה לשל אבא שלי”, היא מספרת. “התחלתי הדרכה בבני עקיבא והבנתי שזה הכיוון שלי בחיים. ראיתי את השליחות ואת מסירות הנפש של אבא בבית, והוא שיתף אותנו בשינויים וביוזמות. זה דבק בכולנו. הוא הפך את כולנו לחלק מהעשייה שלו, וזה השפיע עלינו, על הרצון לקדם כל ילד וילד”.
צאצאיהם של שרוף ושל פנחס החליטו ללכת בדרכם, בהם ד”ר אסף אחירון, מומחה לרפואת עיניים ומנתח במרכזים הרפואיים של “עיניים - ד”ר לוינגר” בתל אביב ובבאר שבע, העוסק בניתוחי הסרת משקפיים וקטרקט. “שמו לי את המטרה להיות רופא עוד מיום שבחרו לקרוא לי ‘אסף’ (הרופא – ד”פ)”, צוחק ד”ר אחירון. “אתה נחשף לזה כילד, וזה בלתי נמנע. אמא שלי היא רופאה נוירולוגית, בדיוק כמו אמא שלה אידה, ואבא שלי הוא רופא נשים. דודה שלי היא רופאת ילדים ובנה, רופא ילדים גם הוא. אגב, גם הבת שלי, נילי, שהיא עוד בגן, זוכה לכינוי ‘הרופאה’ כי כבר יודעים שהיא מדברת רק על זה”.
התרעות פיקוד העורף