אחת התובנות המרכזיות מהמדד של פעמונים הוא כי אוכלוסיות מוחלשות נפגעות מהיעדר ידע וכלים להתנהלות כלכלית נבונה. המחסור בידע וכלים משמר את מצבן ומונע מוביליות והתפתחות בחברה שבה ידע וכלים פיננסים הם כורח המציאות. מהמדד עולה כי 21.6% מהציבור דיווח כי נמנע לפחות פעם אחת בשנה האחרונה מצריכת מוצרים בסיסיים (למשל תרופות, מזון חיוני וכדומה) בשל מצב כלכלי.
מדובר ב-34% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע, לעומת 5% בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע. אחוז נמוך יותר מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע דיווח כי הציב לעצמו מטרות פיננסיות (57% לעומת 67% בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע).
33% מבעלי ההכנסות הנמוכות הגדירו "סגירת חובות" כמטרה הפיננסית שלהם, לעומת 17% בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות. 45% מבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע הגדירו "חיסכון לילדים" כמטרה לעומת 26% מבעלי ההכנסות הנמוכות, ו-40% מהם "חיסכון פנסיוני" לעומת 22% בקרב בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע.
אחד מכל שמונה ישראלים נמצא במינוס כרוני במהלך השנה האחרונה, וקרוב למחצית היו במינוס לפחות פעם אחת בשנה החולפת. 28.8% דיווחו על הוצאות גבוהות מהכנסות. מבחינת איתנות כלכלית, 70% מהציבור דיווחו כי יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה בגובה ההכנסה. במקרה של אובדן מקור פרנסה, 22% מעידים כי יוכלו לכסות את הוצאותיהם במשך חודש אחד בלבד. לא פחות מ-35% מהציבור אינו חוסך כלל כספים.