"מה שקרה שם זה שההורים שלי הלכו לחפש דירה חדשה, ואחרי שרצו לחזור הביתה אמא שלי החליטה ללכת לבקר את גיסתי", סיפרה דריה. "אבי רצה ללכת לכיוון הבית. פתאום הגיע אופנוע במהירות מופרזת, ועוד שנייה דרס את המשפחה שלי. אמא שלי צילמה את הנהג והעירה לו למה הוא נוסע במהירות כזו. הם המשיכו בדרכם. אמא שלי הלכה לבית של גיסתי, ואבא שלי הלך לכיוון הבית. בעל האופנוע הגיע אליה וקילל אותה בעברית ובערבית וביקש שהיא תמחק את התמונה. אבא שלי ניסה להפריד כוחות והסתיר את אמא שלי בגופו. זה לא בא לבעל האופנוע טוב בעין אז הוא שלף את הסכין ודקר את אבא שלי בלב, ונמלט מהזירה. אבי הצליח ללכת עוד כמה צעדים והתמוטט. משם הזמינו אמבולנס".
על אביה סיפרה בכאב כי הוא "היה בסביבות גיל 50, איש צבא ברוסיה במשך שש שנים, אחר כך שירת במשטרת רוסיה, ואז הגיע לארץ. הוא רצה לשרת במדינה, אבל לא קיבלו אותו. החיים שלו המשיכו והוא היה כוח עזר הרבה מאוד שנים, ונתן תרומה אדירה. הוא העניק עזרה מקסימלית לאחיות, ותמיד היה שם לעזור - גם בתקופת הקורונה. המשפחה והחברים מאוד אהבו אותו, הוא היה אדם חכם, אדם שתמיד נתן מעצמו כדי לעזור לאחרים. אחרי מותו משפחתנו החליטה לתרום את הקרנית שלו לטובת חולה סרטן על מנת לתת לו עוד סיבה לעזור לבן אדם גם אחרי מותו".
התרעות פיקוד העורף