כנהוג בעת העלייה לקבר הנפטר, לרבים מפוקדי הקבר חולקו דפים ובהם פסוקי תהילים בהתאם לאותיות שמו של הרב דרוקמן. הקהל קרא את הפסוקים יחדיו ולאחר מכן משפחת הרב אמרו קדיש ואת תפילת "אל מלא רחמים".
"אנחנו כאן כדי לומר תודה לריבונו של עולם. תודה על האור הגדול, על החיים המאירים שהבאת לנו. תודה למשפחה שלנו, לישוב, לישיבת "אור עציון", לישיבות ההסדר, לכל הישיבות והאולפנות, לבני עקיבא, לכולם". המשיך הרב לפיד, והוסיף: "מכאן התפקיד שלנו הוא לנסות להמשיך את האור הגדול שלך ולהפיץ אותו בקטנות שלנו. בהפצת האור של הרב זצ"ל יתקיים בו 'מה זרעו בחיים אף הוא בחיים'. לא רק זרע ממש אלא כל הזרעים שזרע במציאות".
לאחר הדברים נשארו באי המקום סביב קברו של הרב זצ"ל ושרו שירים אותם נהג הרב דרוקמן לשיר בימים הנוראים, בחגים ובמהלך השנה. בין השירים, הנוכחים שרו את השיר "תתן אחרית לעמך" מסדר העבודה ביום הכיפורים, אותו "תיקן" הרב דרוקמן במחזור התפילה שלו בהתאם למציאות הנוכחית, אותה הגדיר כגאולה. לאחר מכן המשיכו התלמידים וקיימו אזכרה ושיעורים לזכר הרב בישיבת ההסדר "אור עציון".
אביזכר המשיך ואמר: "באזכרה בישיבה סיפרו שני סיפורים על הרב – על שתיקתו הרועמת ולימוד התורה שלאחריה, שהגיעו לאחר פטירתו של הרב אליהו, ועל הספדו את הרב עובדיה יוסף באמירה ש'אנו נקח על עצמנו להיות תמורתו'. עלינו מוטלת החובה לומר הנני, להמשיך את דרכו ולהפיץ את תורתו של הרב דרוקמן. אם בהפצת ספריו, אם בהפצת לימוד התורה בישיבה ואם ע"י הקמת קרית אברכים לישיבה. זו הצוואה שלנו וזה מה שנותן לי את הכוח להמשיך הלאה".