"אני סבור כי הרפורמה המשפטית שנמצאת על הפרק, היא הרס לבית המשפט הישראלי ולדמוקרטיה. ביום ראשון פיטר ראש הממשלה בנימין נתניהו את את דרעי עקב פסיקתו של בג״ץ. כעת, ראש הממשלה רוצה להכניס את פסקת ההתגברות, שתוכל לאפשר לו לחוקק חוק ברוב של 61 חברי כנסת, גם אם בג״ץ יתנגד לכך", ציין תום ליבנה, מנכ״ל חברת Verbit, שהוסיף: "אנחנו מאפשרים לכל עובדינו להשתתף בשביתת עובדי ההייטק ולקחת חלק במחאה, כל אחד ואחת על פי צו מצפונם".
עם זאת, יגאל דגן, בעלים של עסק לייעוץ פיננסי, מתנגד לקיומה של השביתה: "לא נכון להשבית את המשק גם אם יש מחלוקת פוליטית פגיעה בתוצר הלאומי של ישראל ובכלכלתה לבטח לא יוסיפו. חברות אינן גופים פוליטיים. היום זו רפורמה במערכת המשפט מחר זה תהליך מדיני או פינוי ישוב. הדרך הנכונה לאזרחים להשפיע היא בקלפי פעם בארבע שנים. הציבור אמר את דברו ויש לכבד את דבר העם גם אם הוא לא לפי דעתי זוהי דמוקרטיה".
שרון פרשר, כלכלן, הביע דאגה מכך שלטענתו חלק מהעובדים יחוייבו להפגין: "זכות השביתה היא נשמת אפה של הדמוקרטיה ובעייני לא פחות חשובה מזכות ההצבעה. יחד עם זאת אני חרד שמהלך שבהם חברות מחליטות לשבות באופן קולקטיבי וכנגזרת מכך מכריחה עובדים שלא תומכים במחאה לשבות היא בעייני ניצול כוחו של ראשי המגזר העסקי שכופה על העובדים לשבות למרות שייתכן כי הם אינם מעוניינים בכך בעיני זה משול לדיקטטורה."
בן רבינוביץ׳, מייסד ומנהל שותף בקרן ההון סיכון Amiti: "״החברות זקוקות לשלטון חוק יציב ועקבי. סוכנות הדירוג P&S כבר הודיעו כי דירוג האשראי של ישראל ייפגע אם לא תהיה רשות שופטת עצמאית בישראל. אלו דברים שחשובים לבסיס הכלכלי. לחברות ומשקיעים אכפת אם המדינה תומכת בגיוון והכלה. יש כמה משקיעים גדולים ברחבי העולם שכבר הבהירו שזה חלק מהתנאי שלהם להשקעה, ולכן אם נלך נגד המגמה הזו, זה יפגע בנו. לצורך העניין, ככל שנשלב יותר נשים בתפקידי מפתח וניתן ביטוי גם לאוכלוסייה הערבית והחרדית בתעשיית ההייטק, זה יהפוך את הטכנולוגיה הישראלית להרבה יותר חזקה.
"הקהילה היהודית בארה"ב, מנהיגיה הפוליטיים ומשקיעים, שותקים כרגע וחבל. כולם הולכים להתלונן אחרי שזה יסתיים. חשוב שהם יגבירו את הקול דווקא עכשיו, לא אחר כך. הם צריכים לחלוק את נקודת המבט שלהם ולהגיד שהם רוצים ישראל שהיא דמוקרטיה, שכוללת הגנה על זכויות המיעוטים, שלטון חוק ומערכת משפט עצמאית".
התרעות פיקוד העורף