"שאבתי מתוכי כוחות להמשיך": אימו של דין שושני ז"ל שנספה באסון המעלית משתפת

לאחר שבנה דין שושני ז"ל וזוגתו נספו בינואר 2020 באסון המעלית בתל אביב, החליטה שלומית שושני לפתוח מחדש את המסעדה של בנה ולהפעיל אותה לזכרו. כעת, בעקבות סגירתה, היא מספרת על ההתמודדות עם האובדן

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
דין שושני וסתיו הררי
דין שושני וסתיו הררי | צילום: באדיבות המשפחה
3
גלריה

שלוש שנים חלפו מאז אסון המעלית שאירע ברחוב נדב בשכונת התקווה בתל אביב, ובו מצאו את מותם דין שושני ז"ל יחד עם בת זוגו, סתיו הררי ז"ל, לאחר שטבעו למוות במעלית בעקבות הצפה שנגרמה מהגשם הכבד. חודשים ספורים לפני האסון פתח שושני עם חברו, טדי רוזנבאום, את מסעדת "מנצ'וק" בשכונת ביצרון בתל אביב.

לאחר האסון ניסה רוזנבאום לתפעל את המסעדה, אך הקורונה טרפה את הקלפים, ובאפריל 2020 המסעדה נסגרה. כשנה לאחר מכן, באפריל 2021, החליטה שלומית שושני, אמו של דין, לפתוח את המקום מחדש. אלא ששלשום ננעלו שוב דלתות המסעדה, הפעם כנראה לצמיתות. "לצערי הרב, אני נאלצת לסגור את המסעדה האהובה שלנו", הודיעה שושני לקהל לקוחותיה.

שלומית שושני
שלומית שושני | צילום: פרטי

"ההחלטה לפתוח את המסעדה הייתה לא פשוטה עבורי", אומרת שושני כעת. "לא באתי מעולם המסעדנות, עבדתי 33 שנה בתחום הרכב. אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס, אמרתי: ננסה ונראה איך אני מסתדרת. הקורונה נתנה לי הרבה זמן לחשוב, והחלטתי שאני לוקחת צ'אנס. המקום יפהפה, המנות של דין מדהימות ולא רציתי לוותר. פתחתי את המסעדה בתמיכה של ציון, בעלי, והבת שלנו, עדן. הייתי במקום מבוקר עד לילה. גם האחיין שלי זיו עבד איתי במטבח. גם הוא היה חסר ניסיון בתחום המסעדנות, ואני עבדתי עם אנרגיות של אבל וצער. זה לא היה קל. הכאב לצד העשייה לא קל. זה חור בלב, אתה לא בא נקי, אתה בא עם כאב, עם המון בלגן בתוך הלב".

כוחות להמשיך

אסון הטביעה במעלית אירע ב־4 בינואר 2020 כאשר שושני והררי ז"ל, בני 26 במותם, נתקעו במעלית, לאחר שזו נלכדה בחניון הבניין שמתחת לפני הקרקע, וטבעו למוות. השניים חולצו על ידי כוחות החילוץ שנאלצו לנסר את גג המעלית.

אסון המעלית, שכונת התקווה בתל אביב
אסון המעלית, שכונת התקווה בתל אביב | צילום: אבשלום ששוני

"דין היה ילד עם אמביציה וחלומות", אומרת שושני. "כוחות להמשיך שאבתי מתוכי, רק מתוך תוכי. לאחר האסון חשבתי שאני לא אקום מהמיטה, האינסטינקט הראשון היה להתחפר ולא לראות עולם. אבל לא יכולתי שהבת המהממת שלנו, עדן, תראה אותי בצער. הייתי חייבת לקום. גם לה יש קשיים, געגועים. לכולנו קשה, זה לא עובר. לקחתי כוחות כנראה מעצמי ומהבורא, כי אני מאמינה. כנראה דין גם נתן לי כמה דחיפות שם מלמעלה ועזר לי לקום על הרגליים. אין ברירה, צריך לקום על הרגליים. אני לא יכולה להגיד שהזמן מרפא, שהכאב עובר. אני ממש משתדלת לחיות את החיים יחד עם הכאב, להכיר את הנוכחות של הכאב, אבל להמשיך להתפתח".

עם הרגש

"עבדתי עם שלומית במסעדה, גם במטבח, גם בניהול השוטף", מוסיף זיו חזן, 32, אחיינה של שושני. "אני יותר גדול מדין, אבל גדלנו ביחד, היינו נפגשים בארוחות משפחתיות. שלומית הלכה לפתוח את המקום יותר עם הרגש. דיברנו על זה והרגשתי שהיא צריכה מישהו שיעזור לה בתהליך הזה. הייתי אז פנוי, יכולתי לעזור, זה היה לי חשוב וזרמתי עם זה. הרגשתי שדודה שלי הולכת לקראת משהו שהיא לא מכירה ורציתי להיות שם בשבילה".

תגיות:
מסעדה
/
אסון המעלית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף