לדבריו, "ראשי ערים רבים לוקים בחוסר אומץ ציבורי כאשר הם לא מאמצים מדיניות שמובילה לצמצום הסכנה של הולכי הרגל להידרס כאשר הם חוצים את הכביש. ככל שנצליח להוריד את מהירות נסיעת כלי הרכב ברחובות מרובי הולכי רגל כמו גם בסביבת בתי ספר, גנים ציבוריים ובתי אבות, נוכל להוריד את מספר הולכי הרגל ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים ולהציל חיים".
מהנתונים עולה כי בתל אביב-יפו נרשמת היפגעות של הולכי רגל בהשוואה לכל אלף תושבים בשיעור של פי שניים ויותר מאשר בירושלים (329 הולכי רגל נפגעים בממוצע בכל שנה ומקום 18). למרות שבבירת ישראל יש פי שניים יותר תושבים, דווקא בתל אביב–יפו נפגעים הולכי רגל בשיעור כפול-0.8 הולכי רגל נפגעים בממוצע בכל שנה לכל אלף תושבים לעומת 0.35 הולכי רגל שנפגעים בירושלים בממוצע בשנה לכל אלף תושבים.
בקרב הערים החרדיות-בני ברק היא שמובילה (107 הולכי רגל נפגעים בממוצע בכל שנה) ניצבת במקום ה-9 במדד הערים המסוכנות להולכי רגל עם 0.52 נפגעים בממוצע בכל שנה לכל אלף תושבים). בית"ר עלית (10 הולכי רגל נפגעים בממוצע בכל שנה) ניצבת במקום ה-33 במדד הערים המסוכנות להולכי רגל עם 0.15 נפגעים בממוצע בכל שנה לכל אלף תושבים). מודיעין עלית (שמונה הולכי רגל נפגעים בממוצע בכל שנה) ניצבת במקום ה-36 והאחרון במדד הערים המסוכנות להולכי רגל עם 0.09 נפגעים בממוצע בכל שנה לכל אלף תושבים.
בקרב הערים בחברה הערבית והבדואית: רהט היא שמובילה (14 הולכי רגל נפגעים בממוצע בכל שנה) ניצבת במקום ה-31 במדד הערים המסוכנות להולכי רגל עם 0.19 נפגעים בממוצע בכל שנה לכל אלף תושבים. אום אל פאחם (10 הולכי רגל נפגעים בממוצע בכל שנה) ניצבת במקום ה-32 במדד הערים המסוכנות להולכי רגל עם 0.16 נפגעים בממוצע בכל שנה לכל אלף תושבים. נצרת (10 הולכי רגל נפגעים בממוצע בכל שנה) ניצבת במקום ה-34 במדד הערים המסוכנות להולכי רגל עם 0.12 נפגעים בממוצע בכל שנה לכל אלף תושבים.