במקביל לזינוק זה, נמשך ואף מחריף המחסור בשירותים ובאנשי מקצוע. בשל כך, אלו"ט קוראת לממשלה לדאוג לזכויותיהם, ובמקביל לגבש תוכנית ממשלתית רב־שנתית לטיפול בנושאים הבוערים והיערכות להמשך.
מהדוח עולה כי נכון לשנים 2021־2022 חיו בישראל כ־46 אלף מאובחנים באוטיזם, מהם כ־37 אלף ילדים ובני נוער (עד גיל 18) וכ־8,700 בוגרים.
כ־40% בלבד מהילדים ובני הנוער עם אוטיזם (גילאי 0־18) היו רשומים במשרד הרווחה. מתוך כלל המאובחנים שהוכרו על ידי המשרד, 62% לא מימשו כלל את זכאותם לשירותי רווחה, אשר כוללים מעונות יום שיקומיים לפעוטות, מסגרות פנאי, שירותים בקהילה, דיור ותעסוקה.
המחסור במסגרות חינוך ואנשי מקצוע, וכן מיצוי זכויות מוגבל, מורגשים ביתר שאת בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית: מחוזות חיפה, צפון וירושלים – שהם בעלי ריכוז גבוה של קבוצות מיעוט (ערבים, בדואים, דרוזים וצ'רקסים) או אוכלוסייה חרדית, וכן במחוז דרום.
אחת הבעיות האקוטיות שעליה מצביעה אלו"ט בדוח היא המחסור שהולך ומחריף באנשי מקצוע למסגרות החינוכיות: מטפלים פרא־רפואיים, סייעות וגננות. "כיוון שמדובר במגמה קיימת שרק צוברת תאוצה, נדרשת תוכנית ממשלתית רב־שנתית ורב־משרדית, שתדאג לטיפול יסודי לטווח הקצר והארוך על מנת לסגור את הפערים הגדולים", אומר דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט.
בין היתר ממליצים בעמותה לפתוח מסלולי לימוד אקדמיים נוספים במקצועות הבריאות, ובפרט בפריפריה, לצד יצירת תמריצים לכניסה למקצועות ועבודה בשירות הציבורי, למשל על ידי מענקי התמדה ומלגות לימודים.
בקרב מסגרות החינוך המיוחד שמיועדות לתלמידים עם אוטיזם, נרשמו חריגות ממכסת התלמידים המותרת לכיתה (שמונה תלמידים) ב־21% מגני התקשורת, שהם למעלה מ־150 גנים, ו־13% מכיתות התקשורת - שהן למעלה מ־120 כיתות.
התוצאה היא שתלמידים רבים לומדים בתנאים של אִכלוס יתר, מבלי לקבל מענה מלא ומקיף לצורכיהם החינוכיים והטיפוליים. בנוסף, בכ־12% מגני תקשורת אין טיפול בריאותי מקדם (טב"מ), שהוא טיפול קריטי להתפתחות הילדים.
התרעות פיקוד העורף