"יש לבחון את הוצאת מח"ש מהפרקליטות", ממליץ מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדוח הביקורת השנתי המתפרסם היום (שלישי). "ישנן השפעות לשיוך המוסדי של מח"ש לפרקליטות המדינה ושל מחלקת המשמעת המשטרה לאגף משאבי אנוש של המשטרה, על יכולתם להבטיח עצמאות תפקודית מלאה", קובע מבקר המדינה בדו"ח הנוקב.
קריאתו של המבקר באה על רקע הצעת החוק של ח"כ משה סעדה הקוראת להעביר את המחלקה לחקירות שוטרים. סעדה הקפיא את הצעת החוק לבקשת נשיא המדינה יצחק הרצוג, על מנת לאפשר הידברות על הרפורמה המשפטית.
בדוח נטען, כי 68 כתבי אישום הגישה מח"ש בשנת 2021, שהיוו רק 1.2% מכל התיקים שבחנה. 55% מהתיקים שמח"ש טיפלה בעניינם ב-2021, נסגרו מבלי שנותבו לגורם אחר במשטרה למענה ארגוני שאינו פלילי. המבקר מציין, כי בשנת 2021 התקבלו 4,401 תלונות במח"ש - עלייה של 34% לעומת שנת 2019 שבה התקבלו 3,293. ב-625 תיקים נחקרו שוטרים באזהרה, שהם 12% מהתיקים שמח"ש בחנה וקיבלה החלטה בעניינם.
מהדוח עולה, כי המשטרה שילמה בשנת 2019-2018 סכום של כ-9.7 מיליוני שקלים בגין משכורות לשוטרים מושעים. בנוסף, במשטרה כ-24,700 מתנדבים, אולם בשנים 2021-2020 הוגשו ארבעה כתבי אישום בגין עבירות שביצעו מתנדבים. בנוסף, המשטרה הוציאה 3.4 מיליון ש"ח על סיוע משפטי לשוטרים - עלייה של כ-62% בשבע השנים האחרונות.
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל רואה בחומרה כל התנהגות חריגה שאינה עומדת בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות וערכי הארגון וכל אירוע מטופל בהתאם. החלטות בדבר נקיטה בהליכים משמעתיים נגד שוטרים ומימוש הנחיות מח"ש בדבר העמדה לדין של שוטרים מבוצעות על פי הוראות החוק, פקודות המשטרה ונהליה. נדגיש כי תיקים המתקבלים ממח"ש מנותבים להליך שפיטה או להמשך טיפול משמעתי ומועברים לערכאה המתאימה בהתאם למקרה. כל תיק נבחן ביסודיות ומתקבלת לגביו החלטה מוסמכת ומנומקת. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם למכלול השיקולים הרלוונטיים, לנסיבות ולחומר הראיות, כמקובל בקבלת החלטות משפטיות".
"אשר לצמצום חופשות כפויות והשעיות נציין כי משטרת ישראל שואפת לצמצם את משכיהן. יודגש כי בכל הליך, בין אם מדובר בהליך פלילי או משמעתי, נשמרות זכויות השוטר כפי שנשמרות זכויות האזרח אך לא אחת נאלצים להמתין לסיום הליכים חיצוניים שאינם תלויים במשטרה. בנוסף, ישנם תיקים מורכבים אשר מטבע הדברים מצריכים בדיקה מעמיקה ורחבה יותר, דבר המאריך את משך הטיפול".