בלעדי למעריב: לאחרונה הודאות נאשמים במשפט הפלילי מושכות עניין ציבורי רב. מקרה רומן זדורוב שהודה ברצח של תאיר ראדה בחדר החקירות, ובסופו של דבר בית המשפט זיכה אותו וקבע שהודאתו הייתה הודאת שווא, הוא אחד מהאירועים הבולטים בהקשר זה.

אחרי הזיכוי בביהמ"ש: תביעת הענק הצפויה של רומן זדורוב
דרמת ענק בבית המשפט: רומן זדורוב זוכה מרצח תאיר ראדה

מחקר שפורסם לאחרונה מראה שבניגוד למה שמשפטנים רגילים לחשוב, בית המשפט העליון כבר אינו מרבה לפסול הודאות נאשמים כפי שנהג בעבר. בשל כך גובר החשש שרבות מן ההרשעות המבססות על הודאות שניתנו בפני חוקרי משטרה ושבעקבותיהן מורשעים כיום נאשמים פליליים, הן למעשה הרשעות המבוססות על הודאות שווא שלא ניתנו מרצון חופשי.

סעיף 12 לפקודת הראיות קובע שהודאת נאשם מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה בהליך פלילי רק אם הוכח שהודאה זו ניתנה באופן חופשי ומרצון.

המחקר הנוכחי, "הפרדוקס של כלל ההודאה ומשמעותו המקורית הנשכחת" – פורסם בכתב העת "מחקרי משפט" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן – השווה בין הפרקטיקה שנהגה בבית המשפט העליון עד תחילת שנות השמונים ביחס להודאות נאשמים ובין האופן שבו בחנו השופטים את הודאת הנאשם משנות השמונים ועד היום.

המחקר העלה ממצאים מפתיעים. בעוד שבעבר בית המשפט העליון פסל 25% מהודאות הנאשמים ומצא שהן הודאות שלא ניתנו באופן חופשי, בעשורים האחרונים אחוז הפסילות ירד במידה ניכרת, וכיום נפסלות רק מעט הודאות, כאלה שבית המשפט מצא שהן הודאות שנכפו על הנאשם. התוצאה הישירה של השינוי הדרמטי בכמות הפסילה היא הפחתת ההגנה שמעניקים דיני הראיות לנאשמים במשפטים פליליים.

המאמר מנתח גם את הסיבות שגרמו לירידה הניכרת בפסילת ההודאות. לעומת הדוקטרינה שנהגה בעבר, בתי המשפט כיום מביטים אל תוכן ההודאה עוד לפני שנקבע שההודאה קבילה. הבטה אל תוכן ההודאה יש שהיא מטה את דעתם של השופטים וגורמת לכך שהם משתכנעים באשמתו של הנאשם עוד לפני שבחנו האם ההודאה ניתנה באופן חופשי אם לאו.

זאת ועוד, כיום בתי המשפט מתרכזים בעיקר בשאלה האם האוטונומיה של הנאשם נפגעה, ולא בשאלה האם ההודאה מהימנה והאם יש חשש שההודאה הינה הודאת שווא. 

מחבר המאמר, אוריאל חרל"פ, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומוסמך  אוניברסיטת ג'ורג'טאון, מסכם וכותב שכיום סעיף 12 "אינו מסנן באופן אפקטיבי הודאות שיש בהן פוטנציאל אינהרנטי לאי-מהימנות ושיש חשש שהן הודאות שווא".

מסקנתו של חרל"פ היא ש"יש לחזור אל המשמעות המקורית הנשכחת של סעיף  12 – כלל קבילות ראייתי שנועד להגן על בירור האמת".